החלטה בתיק בשא 4674/04

1.      בפני מונחת בקשת כונס הנכסים הרשמי למתן הוראות בנוגע לכספים המצויים בפוליסות ביטוח מנהלים מס' 4049807 ומס' 4038206  (להלן: "הפוליסות") אשר מנוהלות בחברת הביטוח "המגן" לטובת החייבים. (להלן: "חברת ביטוח המגן").

2.      המדובר בבקשה שנייה (להלן: "הבקשה השנייה") המוגשת בנוגע לפוליסות אלו. הבקשה הראשונה הוגשה מטעם החייבים ונדונה במסגרת בש"א 3419/04      (להלן: "הבקשה הראשונה"), בה בקשו הם כי כספי הפוליסות יועברו לרשותם. בהחלטתי שם קבעתי כי כספי הפוליסות יועברו לקופת פשיטת הרגל למעט רכיב פנסיוני  באם קיים.

3.      טוען ב"כ הכונס הרשמי כי מדווח שקיבל מחברת ביטוח המגן עולה כי אין כל רכיב פנסיוני בפוליסה  וכי הרכיבים היחידים הקיימים בפוליסות הנם רכיב פיצויים ורכיב תגמולים זמין לפרעון.  בקשה זו הגיש ב"כ הכונס לאור המכתב שקיבל מחברת הביטוח המגן ממנו עולה כי החייבים פנו אל חברת הביטוח וביקשו, בשם המעסיק חברת "שיר רן הפקות בע"מ", שהנה החברה בשורותיה עבדו החייבים ואותה ניהלו, מכח החזקת מלוא מניות החברה, להעביר לידי החברה את רכיב הפיצויים הואיל ורכיב זה הנו בשליטת המעביד - החברה. כמו כן עתרו לקבל לידיהם את רכיב התגמולים הקיים בפוליסה וזאת מאחר ולסברתם יש לראות ברכיב זה רכיב פנסיוני. לנוכח המחלוקת האמורה  מצאתי לנכון לחזור ולדון בבקשה לגופא.

4.      לבקשת החייבים ניתן צו לכינוס נכסיהם ביום 19.08.03 וביום 05.02.04 הוכרזו הם כפושטי רגל. על החייבים הושת תשלום חודשי בסך של 600 ש"ח לקופת הנושים.

5.      החייבים סיפרו כי נקלעו לחובות עקב ניהול חברה בשם "שיר-רן הפקות בע"מ" (להלן:"החברה"). החברה פעלה בין השנים 1999-2000 בתחום הפקות תיאטרון ילדים. החייבים הנם בעלי המניות בחברה הנ"ל, כאשר לחייבת 99% ממניות החברה ולחייב מניה בערך 1% הנותרים. החברה, על אף ההפסדים הרבים שספגה, עודנה רשומה כחברה פעילה אך למעשה נכון להיום, אינה מבצעת שום פעילות כלכלית.

6.      לחייבים שתי פוליסות המתנהלות בחברת ביטוח המגן. האחת פוליסת ביטוח מנהלים מס' 4049807 ע"ש אילן זהבי, כשהמעסיק הנו "שיר רן הפקות בע"מ". בפוליסה זו צבורים כספים בשיעור של כ- 9300 ש"ח.  מתוכם סך של 6,500 הנו בגין רכיב פיצויים, וסך של 1,800 ש"ח בגין רכיב התגמולים וריבית שנצברה על רכיב הפיצויים עומדת על סך של 1,000ש"ח. השניה פוליסה פרט (במקום מנהלים)     מס' 4038206 ע"ש שרה זהבי, כשהמעסיק הנו "שיר רן הפקות בע"מ". סך כל הכספים הצבורים בפוליסה עומדים על סך של 15,300 ש"ח מתוכם סך של 8,500 ש"ח בגין רכיב פיצויים וסך של 5,400 ש"ח בגין רכיב תגמולים ועוד כ- 1,400ש"ח בגין ריבית אשר נצברה על רכיב הפיצויים.

7.      טוענים החייבים כי את רכיב הגמל יש לראות כרכיב פנסיוני ועל כן להעבירו לידיהם. אשר לרכיב הפיצויים שבפוליסות הביטוח, לרבות הריבית, טענו כי יש לשחרר לטובת החברה, מאחר והשליטה ברכיב הפיצויים בפוליסה נתון לשליטת החברה, המעביד, ואין רכיב זה מוקנה באופן אוטומטי לעובד כי אם נתון לשיקול דעת המעביד ומקום שנתן המעביד הוראה כאמור יש לכבדה.

8.      מנגד, טוען כונס הנכסים הרשמי כי אין להיעתר לבקשת החייבים. לגישתו, מקום שאין הפוליסה כוללת רכיב פנסיוני יש לראות בכספי הפוליסה כחלק מכלל הנכסים השייכים לחייבים ולפיכך מהווים הם חלק ממסת הנכסים אותה יש לממש לטובת נושי החייבים. אשר למרכיב הפיצויים, טען ב"כ הכונס הרשמי כי לאור העובדה שיחסי העובד- מעביד, בין החייבים לבין החברה, הסתיימו מאחר והחברה עצמה הפסיקה פעילותה והפכה לחדלת פירעון, יש לראות את רכיב הפיצויים כשייך לחייבים ועל כן עומד אף הוא לרשות קופת הנושים במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

פדיון קופת גמל

9.      המסגרת הנורמטיבית לענין פדיון קופת גמל מוסדרת  בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") הקובע כי:

" הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת

גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, אלא לאחר שקיבל את

 אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון

 הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל

 הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה

 בית המשפט על העברתם לנאמן;"

בניגוד לכלל הקובע כי עם הכרזת החייב כפושט רגל מוקנים נכסיו לנאמן (סעיף 42 לפקודה), קובעת ההוראה האמורה כי פדיון של קופת גמל של החייב מחייבת את אישורו של בית המשפט. בית המשפט רשאי, על פי שיקול דעתו, בהתאם למצבו הכלכלי והסוציאלי של החייב, להורות על פדיון הקופה והעברת הכספים או חלקם לקופת הנושים. כל זאת בסייג והוא כי, מקום בו הוכח כי כספי הקופה הנה למטרת קיצבה ומועד תשלומה טרם הגיע לא יהא רשאי בית המשפט להורות על פדיון הקופה. העברת כספי קיצבה אלו לידי הנאמן תבחן רק במועד תשלום הגימלה ולא טרם הגיע מועד פרעונה. במילים אחרות כל שנקבע למעשה הוא דחיית מימוש קופת הגמל למטרת קיצבה עד ליום התשלום וזאת בשונה מקופת גמל שלא למטרת קיצבה הניתנת לפדיון מוקדם בכל עת.  הוראה זו הינה הוראה סוציאלית במהותה אשר נועדה להבטיח לחייב אמצעי מחייה הוגנים וראויים הגם החובות הכבדים שיצר.

(ראה בש"א 16822/03 פש"ר(תל-אביב) 2548/99 עו"ד שמואל צור נ' יורם וינטראוב , דינים מחוזי, כרך לד(2) 938)

בענייננו זה אין חולק כי אין בפוליסות הביטוח האמורות רכיב של כספי קופת גמל למטרת קיצבה כי אם בקופת גמל לתגמולים הניתנת לפדיון מוקדם וללא כל הגבלה. לפיכך ובהתאם להחלטתי הקודמת בענין זה יש להורות על פדיון רכיב זה של הפוליסות הנדונות והעברת כספי רכיב זה לקופת פשיטת הרגל.

רכיב הפיצויים

10.  אשר לרכיב הפיצויים  סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1968, אשר כותרתו "סכומים משוריינים", קובע כדלקמן: