החלטה בתיק בשא 4628/06

1.         בפני בקשה לעכב את הביצוע של פסק הדין בת.א. 7956/02 למעט הסך של 20,000 ש"ח. אזכיר מושכלות ראשונים: "כלל נקוט הוא... כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה" [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג) 525].

2.         כידוע, ישנם שני תנאים מצטברים לעיכוב ביצוע פסק - דין:

            (א) קיומם של סיכויים טובים לזכות בערעור ו - (ב) השיקול, אם יזכה המערער בערעור לאחר שכבר יבוצע פסק-הדין, אם מן הנמנע או קשה יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

3.         א.        אמנם, בא-כוחה המלומד של המבקשת פרש טענות רבות כרימון כנגד פסק-הדין,

אשר את רוב ביצועו מרשתו מבקשת לעכב, בכתב הערעור. עיקר טרונייתו הוא לענין החישוב האקטוארי, שבוצע בפסק הדין. זאת, כאשר המוסד לביטוח לאומי לא ראה לנכון להפעיל את תקנה 15. אין ולא יכול להיות ספק, שהפעלת תקנה 15 על-ידי המוסד לביטוח לאומי אינה בגדר קביעה על-פי דין, המחייבת את בית המשפט. ובאשר לתפקודיות הנכות על-פי סעיף 34 (ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, יש לשים לב, שעצם הגדרת הנכות, יש בה היבט תפקודי. הרי, סעיף 34 (ב) הנ"ל קובע:

" הפרעה פסיכונוירוטית

34...(ב)  ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה - 10% (ההדגשה שלי -ג'ט"ל).

בנסיבות אלו, אני סבור, שסיכויי הערעור ביחס לחישוב האקטוארי אינם טובים.

ב.         עוד נדבך של הבקשה שלפנינו הוא הטענה, שהתובע הינו מוגבל גם כך עקב אוטם שריר הלב, שעבר בשנת 2001. ואולם, טענה זו לענין התוצאה התפקודית של האוטם תלויה על בלימה מבחינה ראייתית. כמוסבר בסעיף 1 (ג) לפסק הדין ניתן היה לבקש מינוי מומחה קרדיולוג בלא להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות הפסיכונוירוטית (והמבקשת שקלה לבקש מינוי כזה - ראה: פרטיכל הישיבה מיום 27.6.04). ללא מינוי קרדיולוג, לא הוכחה התוצאה התפקודית של אוטם שריר הלב. במצב זה סיכויי הערעור בנושא הקרדיולוגי קלושים.

ג.          באשר לטענה, שהמשיב העיד, שהושבת מכל עבודה עקב תאונה, בה נפגעה כתפו, שהיא תאונה מאוחרת לתאונה נשוא פסק-הדין, אמנם נכון, שהמשיב העיד שבדצמבר 2000 נחבל בכתפו והושבת מכל עבודה למשך 7 חודשים (עמ' 2 שורות 1 - 2 לפרטיכל הדיון מיום 4.1.05). ואולם, בעמוד 7 לסיכומי המבקשת, שהוגשו ביום 15.11.05, המבקשת עצמה טענה, שכבר באפריל 2001 החל המשיב לעבוד אצל חדידה יצחק וחדל לקבל דמי אבטלה. ללמדך, כי הטענה ביחס להעדר הקשר הסיבתי בין התאונה נשוא פסק-הדין לבין השבתתו כליל של המשיב מן העבודה בגלל התאונה בכתפו טובה לכל היותר לחודשים 12/00 עד 3/01 (ועד בכלל). בגין החודשים הללו זכה המשיב ב - 4,312 ש"ח.

ד.         באשר לטענה לגבי חישוב הכאב וסבל, אין זה סוד, שנהוג היום להזין תכנת מחשב בנתונים, כדי לחשב את הרכיב הזה של הפיצוי. יכול ובמקרה זה ימצא בית-המשפט הנכבד לערעורים, שבטעות חושבה הריבית על הפיצוי בגין הכאב וסבל בשיעור העולה על השיעור, הקבוע בחוק. המשמעות הכספית במקרה כזה היא פיצוי יתר למשיב בסך 6,002 ש"ח.

3.         מעבר למתואר לעיל לא ראיתי סיכויים טובים לערעורה של המבקשת. עתה נשאלת השאלה, אם מן הנמנע יהיה או אם קשה יהיה למבקשת, אם תזכה באותם רכיבי הערעור, שסיכוייהם להתקבל טובים, להשיב לעצמה את הסכום הנ"ל. המדובר בסכום של כ - 10,000 ש"ח. מוטל על המבקשת הנטל להוכיח, שתתקשה או תיכשל בהשבת סכום כזה, אם תזכה בערעורה. מלבד אמירה כללית ובהעדר כל הוכחה מפורטת להוכחת אי-יכולתו של המשיב להשיב סכום בסדר גודל כזה, דין הבקשה להידחות.  המבקשת תישא בהוצאות ובשכר-טרחת עורך דינו של המשיב בגין בקשה זו בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשגר עותק לב"כ המלומדים של בעלי - הדין.

ניתן היום ו' בטבת, תשס"ז (27 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים

שם הקלדנית : מלבה פונטה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: