החלטה בתיק בשא 4431/05 - פסקדין

הבקשה שבפניי הינה בקשתו של כונס הנכסים של חברת ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ כי אורה לסולל בונה או לדלק נדל"ן לשלם לחברה סך של 323,454 ש"ח בתוספת מע"מ בגין שירותי חברה משכנת אשר נתנו על ידי החברה.

כמו כן עתר הכונס כי אורה לסולל בונה לשלם לחברה סך של 625,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בגין שימוש שעשתה סולל בונה בציוד החברה.

בבקשה נאמר כי ביום 19.11.2000 נערך הסכם בין החברה לבין דלק נדל"ן.

במסגרת הסכם זה הזמינה דלק נדל"ן מהחברה את בנייתם של 596 יח"ד ו-600 מ"ר שטחים מסחריים על מקרקעין בנס ציונה, על פי הסכמי פיתוח עם המנהל (קרקע של מושב כפר אהרון) וכן בנייה של 48 יח"ד נוספות המצויות על 2 מגרשים השייכים למושב (להלן: "ההסכם").  

כמו כן, נערכו בין דלק נדל"ן לבין החברה במועדים שונים, שלוש תוספות להסכם.

במסגרת סעיף ו (1) לתוספת הראשונה נאמר:-

" מוסכם בין הצדדים כי הקבלן (כלומר- החברה - ד.ק.) יעניק למזמין במסגרת האמור בסעיף 24 (7) להסכם שירותי ניהול מכירות, כמקובל בחברה משכנת, תמורת השירותים האמורים, מתחייב המזמין לשלם לקבלן סך בש"ח השווה לסך של 400$ בצירוף מע"מ בגין כל יחידת דיור שתימכר בפרוייקט"

(להלן יכונו ההסכם והתוספות : "ההסכם המקורי").

ביום 28.10.2003 נערך הסכם בין סולל בונה לבין דלק נדל"ן, אשר במסגרתו אישרה דלק נדל"ן את המחאת הזכויות וההתחייבויות של החברה על פי ההסכם המקורי לסולל בונה. 

ביום 30.10.2003 נחתם הסכם בין סולל בונה לבין החברה, אשר במסגרתו הימחתה החברה את זכויותיה והתחייבותיה על פי ההסכם המקורי לסולל בונה. 

ביום 25.11.2003 חתמה החברה על כתב ויתור כלפי דלק נדל"ן אשר נוסחו יפורט על ידי בהמשך.

בפועל המשיכה החברה לספק שירותי חברה משכנת לדלק נדל"ן, אף לאחר המחאת הזכויות לסולל בונה.

2. טענות הצדדים:

א. תגובת סולל בונה:

בתגובה מטעם סולל בונה נטען כי הבקשה איננה ראויה להתברר בהליך של מתן הוראות, הואיל והיא נוגעת למערכת יחסים כספית מורכבת בין הצדדים.

עוד טענה סולל בונה כי היא אינה חייבת בתשלום בגין שימוש בציוד, בין היתר מאחר שהציוד היה מקולקל.

סולל בונה פרטה חיובים שונים בהם חבה החברה כלפיה בגין תשלומים שונים שביצעה במקומה של החברה, הן לספקים והן לקבלנים אשר עבדו באתר.