החלטה בתיק בשא 4425/05

המשיבה אוחזת בשטר - חוב חתום לפקודתה ע"י המבקש אשר ניתן לה לטענתה בתמורה להלוואה על פי הסכם הלוואה משנת 2001 (מש/6) אשר חתום אף הוא ע"י המבקש.

בתצהיר התומך בהתנגדות שהוגשה מטעמו כופר המבקש מכל וכל בקיומו של הסכם - הלוואה אמיתי, וטוען כי למרות כותרת המסמך, לא מדובר כלל בהלוואה אלא בסכום כולל של "עלויות מעביד", שהמשיבה טענה כי מתוך "טעות מתמשכת" לא קיזזה במשך שלוש שנים, ועל המבקש להשיב סכום זה למשיבה.

המבקש ממשיך וטוען כי במשך כל תקופת העסקתו אצל המשיבה, נתן אמון מלא במנהליה ולא פקפק באמיתות הטענה על "הטעות המתמשכת". לגירסתו הובטח לו שהשטר הוא לבטחון לצרכי מעקב בהנהלת החשבונות הפנימית של המשיבה כתאגיד, וכי כאשר חתם על "הסכם ההלוואה" ועל השטר, היה ברור לשני הצדדים שלא מדובר בהלוואה כספית אלא בסכומים הנובעים מ"עלויות מעביד", כאמור לעיל.

המבקש טוען כי המשיבה נמנעה לכל אורך הדרך מלשבת אתו ולערוך התחשבנות בנוגע ל"טעות המתמשכת של עלויות מעביד".

עם זאת אין המבקש מכחיש לחלוטין את החוב וטוען כי אם יתברר שהמשיבה אכן טעתה ולא קיזזה במשך שלוש שנים ברציפות "עלויות מעביד", ישיב המבקש כל סכום שהמשיבה לא זיכתה עצמה בפירוט הזיכויים שב"דף חשבון סוכן שכיר". (נספח 2 לבקשה).

המבקש אישר בחקירתו הנגדית את חתימתו על הסכם התקשרות - מש/1, וכן על צרור מכתבים נוסף שהוגש כמוצגים לתיק ביהמ"ש וסומן מש/2 - מש/6.

במוצג מש/2 (מכתב מיום 24.1.02) מאשר המבקש שאין בינו לבין הרי פרל סוכנות לביטוח (1987) בע"מ יחסי עובד - מעביד, וכי הוא פועל כסוכן ביטוח עצמאי המקבל עמלותיו כמשכורת.

במוצג מש/3 (מכתבו של המבקש מיום 16.7.01) מאשר המבקש למשיבה כי "מאחר שלפני מספר ימים ביקשתי בדיקת יתרות ומתברר כי נוצרו יתרות חובה כלפיכם .... כמו כן הנני מעוניין להגיע אתכם להסדר, לפיו אכסה את יתרות החוב שנוצרו עד היום". המבקש מאשר אפוא כי הוא חב כספים למשיבה ומביע את נכונותו להגיע אתה להסדר.

במוצג מש/4 (מכתבו של המבקש מיום 31.7.02) שוב מתייחס המבקש לחובותיו למשיבה:

"(4) כמו כן, מאחר ואני חייב לכם כספים מהעבר, אני מבקש מכם לעשות שיעבוד ו/או משכון בלעדי שלכם על עמלותי.

(5) אני מסכים לחתום על הסכם - הלוואה לתקופה מקסימלית שתהא מקובלת עלי ועליכם".

במוצג מש/5 (מכתב מיום 21.7.02) כותב המבקש:

".... (1) ב - 31.7.01 חתמתי על הסכם הלוואה אתכם ע"ס 193,500 ש"ח.

(2) בהתחשבנות בינינו בין 1.8.2000 עד 30.4.02 יתרת החוב על פי הסכם - ההלוואה הגיעה לסך של 40,259 ש"ח צמודה למדד הידוע בחודש.

(3) אני אשלם לכם את היתרה הנ"ל בתשלומים צמודים מדי חודש בחודשו עד שכל היתרה הנ"ל תסולק, ויתרת ההלוואה תהיה אפס.

(5) מוסכם עלי כי באם אפסיק את פעילותי כסוכן דרככם יתרת ההלוואה תסולק מיידית על ידי".

בנוסף לכך אישר המבקש בחקירתו הנגדית כי קיבל לידיו פירוט שנמסר לו מידי המשיבה (מש/7).

בכל המכתבים הללו מודה המבקש ביתרת - חוב למשיבה, ובחקירתו הנגדית אישר, שהוא מסכים לתוכנם. עם זאת הוסיף כי המכתבים נוסחו ע"י מנהל המשיבה, והוא העתיק אותם בכתב - ידו מתוך שרחש אמון למר פרל. לדבריו: "אם אכן היתה טעות ולא נוכו עלויות מעביד, אז נותרתי חייב כספים לסוכנות הביטוח, בתנאי שיוכיחו לי את זה".

לטענתו, נחתמו כל המסמכים שהוצגו לביהמ"ש ללא עריכת חשבון מדויק מצד המשיבה "אלא אני האמנתי לכל דבר".