החלטה בתיק בשא 3575/05

1.         בפני שתי בקשות שהגישו המבקשים (התובעים שכנגד). הבקשה הראשונה הוגשה בתיק בש"א 3575/05 וענינה ביטול החלטה. הבקשה השניה הוגשה בתיק בש"א 3576/05 ובה מתבקש בית המשפט לעכב את ביצוע ההחלטה.  שתי הבקשות מתייחסות לבש"א 3476/05, שבגדרה הגישו המשיבים (הנתבעים שכנגד) בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדרם ועיכוב הליכי הוצל"פ בגינו.

2.         אלה הם עיקרי העובדות הצריכות לענין:

            המשיבים הגישו נגד המבקשים כתב תביעה והאחרונים הגיבו בתביעה שכנגד.  בין לבין, עתרו המשיבים למחיקת כתב התביעה שכנגד על הסף.  בקשתם נדונה ע"י כב' הרשם גד גדעון ונדחתה.  בתאריך 20.3.05 קבעה כב' השופטת נצר, כי טרם חלף הזמן להגשת כתב תשובה לתביעה שכנגד וביטלה הדיון שהיה קבוע לקדם משפט.  בתאריך 26.4.05 עתרו המבקשים ליתן פסק-דין בהעדר הגנה בתביעה שכנגד ובתאריך 3.5.05 נתן כב' הרשם צו כמבוקש וקבע כי הם רשאים להגיש פסיקתא לחתימתו.  הפסיקתא נחתמה בתאריך 23.5.05.

            בתאריך 12.7.05 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק-הדין ולעיכוב הליכי הוצל"פ בגינו.  הבקשה נענתה על אתר ומבלי לקבל את תגובת המבקשים (להלן: "ההחלטה").  נקבע בה, כי מעיון בבקשה ובנספחיה עולה, כי כתב התשובה התקבל בבית המשפט כבר בתאריך 2.5.05.

            מכאן הבקשות שבפנינו.

3.         ב"כ המבקשים הלין על כך, שההחלטה ניתנה מבלי לאפשר לו להשיב על טענות המשיבים. עוד טען הוא, כי מעולם לא עודכנה המערכת הממוחשבת של בית המשפט כי אכן המשיבים הגישו כתב תשובה,  וכי עותק ממנו לא הומצא למשרדו.  כמו כן טען, כי  בקשת המשיבים לביטול פסק-הדין וביטול הליכי ההוצל"פ הוגשה באיחור רב, שכן פסק-הדין ניתן ביום 3.5.05.  כמו כן סבור הוא שיש לעכב את ביצוע ההחלטה, על מנת למנוע סגירת תיק ההוצל"פ, שבגדרו שילמו המבקשים אגרת הוצל"פ בסך 5,834 ש"ח.

            ב"כ המשיבים טען בתגובתו, כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשות, שכן על המבקשים היה להגיש ערעור או למצער בקשת רשות ערעור  על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.  כן טען, כי כתב התשובה התקבל במזכירות בית המשפט כבר בתאריך 2.5.05 ובשל טעות במזכירות בית המשפט הוא לא הועבר לתיק ולכן היה זה נכון לבטל את פסק-הדין מתוך חובת הצדק.

4.         מכח סמכותי על פי תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") אני מחליט על יסוד הבקשות והתגובות. לאחר שעיינתי בהן אינני מוצא לנכון לשנות מההחלטה ואלה נימוקי:

            מבקשת המשיבים לביטול פסק-הדין, שנתמכה בתצהיר ובנספחים, עולה לכאורה כי כתב התשובה אכן התקבל למשלוח ע"י רשות הדואר בתאריך 1.5.05, שוגר בדואר רשום  ונמסר ליעדו קרי: לבית משפט השלום  בבאר-שבע כבר  בתאריך 2.5.05 (ראה נספח ג' לבקשה). את העובדה שלא עשה דרכו לתיק בית המשפט אין לפקוד על המשיבים.  לכן מדובר בפסק-דין פגום שיש לבטלו מתוך חובת הצדק (ראה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 736 וא. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282, והפסיקה הרלוונטית הנזכרת).

            הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה בתוך המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות, דהיינו בטרם חלפו 30 הימים מהתאריך 4.7.05, שאז נודע עליו למשיבים לראשונה.

            טענת המשיבים כי בית המשפט  נעדר סמכות לדון בבקשות אינה מקובלת עלי.  ההחלטה ניתנה על פי צד אחד ובהעדר המבקשים, ולכן קמה להם הזכות לעתור לביטולה מכח הוראת תקנה 201 לתקנות בפני בית המשפט שנתן אותה (ראה זוסמן, שם, עמ' 744).

5.         סוף דבר: הבקשות נדחות וההחלטה מתאריך 12.7.05 שרירה וקיימת.

            למען הסדר הטוב, בתוך 10 ימים יכניסו באי כח המשיבים עותק מכתב התשובה לתיק בית המשפט.

            הוצאות הבקשות בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ יחולו על פי התוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ה (1 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

003575/05בשא134 נורית היינה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: