החלטה בתיק בשא 3536/06

1.         בפניי בקשה מטעם המועצה האזורית מטה אשר (להלן: "המועצה"), לדחיית המרצת פתיחה על הסף, שהגישה נגדה המשיבה.

רקע כללי

2.         ביום 23.1.06 הגישה שטראוס מחלבות בע"מ (להלן: "המשיבה") המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה סעד הצהרתי לפיו יקבע כי חיובי הארנונה לשנים 2004 ו-2005 ואילך שהוטלו עליה- בטלים, כיוון שהינם בלתי סבירים, בלתי מידתיים ו/או מפלים את המשיבה לרעה, ביחס למפעלי תעשיה אחרים שבשליטת המועצה ו/או כנהוג לגבי מפעלי תעשיה ברשויות מקומיות אחרות.

3.         קודם להמרצת הפתיחה, נקטה המשיבה בהליכי השגה בפני הממונה על הארנונה וערר על השומות שהוצאו לה בוועדת הערר לארנונה (להלן: "ועדת הערר"). 

ביום 19.9.05 ניתנה החלטת ועדת הערר לשומת 2004. בישיבת ועדת הערר מיום 21.12.05 שיועדה לדיון בשומת 2005, החליטה הועדה לחזור ולעיין גם בשומת 2004. בתאריך זה ניתנה החלטת ועדת הערר לשומות 2004 ו-2005.

טענות המועצה (המבקשת )

חוסר סמכות עניינית -

4.         הטענה בדבר אי חוקיותם של צווי הארנונה שייכת למשפט המינהלי ועל-כן צריכה וראוי שתתברר בביהמ"ש המוסמך, הוא ביהמ"ש לעניינים מינהליים.

בימ"ש מחוזי, בכובעו כבימ"ש לעניינים אזרחיים, איננו מוסמך לדון בעניין המצוי בסמכותו הבלעדית של ביהמ"ש לעניינים מינהליים. המשיבה מפנה בהקשר זה לע"א (ת"א) 2586/03 פז חברת נפט בע"מ נ' עיריית בני ברק.

שיהוי -

5.         השגותיה של המשיבה בהליכי הערר, יוחדו לסוגיות גודל השטח וסיווגו. המשיבה ויתרה על טענת אי חוקיות הצווים, שכן לו ביקשה לתקוף נושא זה, היה עליה לפנות בעתירה מינהלית לביהמ"ש המוסמך וזאת בתוך 45 יום ממועד פרסום הצווים או למצער, תוך 45 יום ממועד קבלת השומות בעניינה.

המשיבה מנסה בדרך לא דרך לעקוף המועדים הקבועים בחוק להגשת עתירה מינהלית. יתרה מכך, אף המועד להגשת ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לשנת 2004 (החלטה שניתנה ב-19.9.05) חלף, עבר. ההמרצה הינה עתירה מינהלית במהותה ושומה, אפוא, לדחותה על הסף בשל השיהוי הרב בו היא לוקה.

חוסר תום לב-

6.         המרצת הפתיחה הוגשה משום שהליך ההשגה בפני ועדת הערר לא צלח, וכי באותו זמן חלף המועד להגשת עתירה מינהלית או ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר. יש לציין, כי כל העובדות המפורטות בהמרצה היו ידועות למשיבה כבר בחודש 01/04 (שומת 2004) ובחודש 01/05 (שומת 2005).        

            המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים, בחוסר תום לב, כשמטרתה להביא להימשכות הליכי הגבייה שלא לצורך.

המקרה אינו מתאים להתברר כהמרצת פתיחה-

7.         הטענה לפיה תעריפי הארנונה בהם חויבה המשיבה לוקים בחוסר סבירות קיצוני מצריכה תשתית עובדתית וראייתית ענפה, הגשת כתבי טענות מטעם שני הצדדים, חקירת מצהירים וכדומה. בשל מורכבותה, הסוגיה אינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה, השמור למקרים בהם אין צורך בכתבי טענות או בשלב הוכחות.

8          לחלופין, הואיל ושר הפנים ושר האוצר היו אלה שבחנו את נושא חוקיות תעריפי הארנונה (שינוי סיווג/תת סיווג/העלאה חריגה בארנונה בנוגע לנכסים מסוימים) ואישרו תעריפים אלה, היה על המשיבה לצרפם כמשיבים נוספים להמרצת הפתיחה או לעתור נגד החלטות השרים  (נספחים  ו'1  ו'2 לבקשה).

בתשובה לתגובת המשיבה-

9.         המשיבה טוענת נגד חוקיותם של צווי הארנונה שהוציאה לה המועצה לשנת 2004 ו-2005. יחד עם זאת, להמרצה צורף צו הארנונה לשנת 2004 בלבד, ולא לשנת 2005; ובתגובתה מציינת המשיבה כי טענותיה (לעניין חוקיות הצווים) נוגעות אף להודעת השומה לשנת 2006. זאת, למרות שטרם פורסמו צווי הארנונה לשנה זו, כך שבכל הנוגע לשנת 2006 ואילך, מדובר ב "סעד תיאורטי ומוקדם".

10.        המשיבה גם לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה ו/או הוכיחה כי שלושת יסודות השיהוי (שיהוי אובייקטיבי, שיהוי סובייקטיבי ופגיעה בשלטון החוק) מתקיימים ומצדיקים מתן אורכה בעניינה.