החלטה בתיק בשא 3481/04 - פסקדין

1.         בהחלטתי, שניתנה לפני תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, הוריתי כי על המבקש להפקיד עירבון בסך 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בערעור.

עתה מבקש המערער כי אפטרו מהפקדת סכום זה ואורה על המצאת ערובה אחרת חלף הפקדת עירבון מזומן.

2.         המבקש מנמק את בקשתו בכך כי הינו בן יחיד לאימו האלמנה, שהינה מובטלת ומתקיימת על גמלת שאירים בסך 1,114 ש"ח לחודש. השניים מתגוררים בדירה שכורה, אשר כל הוצאות החזקתה נופלות עליו.

המבקש משתכר כ- 5,500 ש"ח נטו לחודש, אולם הסך האמור אינו מספיק לכלכלת השניים.

מוסיף המבקש וטוען כי ניסה לגייס ערבות בנקאית, אולם מאמציו העלו חרס, שכן חשבונו מצוי ביתרת חובה.

3.         המשיבים מתנגדים לבקשה בטענם, בין היתר, כי הערעור הוגש באיחור - טענה שאינה עולה בקנה אחד עם טענת המערער כי פסק הדין נתקבל אצלו ביום 30.5.05 ואילו הערעור הוגש ביום 13.7.05 (דהיינו במסגרת 45 הימים שהוקצבו להגשת ערעור).

4.         לגוף העניין, חוזרים באי כח המשיבים על הכללים שהתפתחו בפסיקת בתי המשפט על פיהם יפטור בית המשפט בעל דין מהפקדת עירבון כספי מחמת עוניו של אותו בעל דין.

לטענת המשיבות, לא עמד המבקש בנטל ההוכחה כפי שנקבע בפסיקה. הכנסותיו של המבקש אינן נמוכות כלל ועיקר, כאשר תלושי השכר אשר צורפו, מלמדים על השתכרות בשיעורים גבוהים יותר מכפי שנטען על ידי המבקש. מה גם, שהמבקש נמנע במכוון מלצרף תלושי שכר נוספים, לכל ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. עיון בחשבון הבנק של המבקש אף מלמד על הפקדת סכומי כסף במזומן, בשיעור אלפי שקלים בחודשים ספטמבר ואוקטובר האחרונים.

5.         עיון בתלושי שכרו של המבקש מלמד כי אכן המבקש השתכר בחודש ספטמבר 2004 סך 6,410 ש"ח נטו, וסך 5,725 ש"ח נטו בחודש ספטמבר. המבקש לא צירף תלושי שכר לשישה חודשים, ואף לא את תלוש שכרו האחרון. עיון בדפי החשבון אף מלמד על הפקדות בלתי מוסברות של סכומי כסף במזומן.

נכון אמנם, כי המבקש תומך באימו האלמנה, אולם נראה כי הכנסות התא המשפחתי נעות בין 7,000 ש"ח ל- 8,000 ש"ח, שאינן הכנסות זעומות כלל וכלל.

6.         בע"א 6217/99, קורן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פדאור (לא פורסם) 2000 (2) 71, מוצאים אנו כי :

"הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו... על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים) מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש."

כאמור, לא שוכנעתי, לנוכח הנתונים שפורטו לעיל, כי אכן מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו את הפקדת סכום העירבון הנדרש.

לעניין זה כבר נאמר על ידי בית משפט זה, מפי כב' השופטת לוי (ע"א 3026/03, בהותי נ' ליאיין חברה לעבודות בנין ופיתוח בע"מ, (לא פורסם) כי:

"כידוע כאשר בא בית המשפט לבחון בקשה לפטור מערבון, עליו להעמיד לנגד עיניו את המשיבים באשר הפקדת הערבון נועדה להבטחתם שמא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות היה ואלו יפסקו לטובתם לשם כך סף הדרישות המוטל על המבקשים במקרה כזה גבוה יותר לנטל מזה המוטל על המבקשים פטור מאגרה."

(ר' גם: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ואח', פד"י מד(2) 386; ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון דיור לקהל החרדי ואח', תק-על 2000 (2) 128).

7.         בנסיבות אלה, כאשר לא שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו כה גרוע, עד כי לא יוכל לממן את הפקדת העירבון, וכאשר מנגד עלי להעמיד אף את האינטרס של המשיבות, איני רואה מקום להעתר לבקשה, ובהתאם, אני מורה על דחייתה.

ניתנה היום ז' באדר א, תשס"ה (16 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.