החלטה בתיק בשא 3348/06

בפני בקשה להתיר צירופה של מדינת ישראל כנתבעת נוספת וכן להאריך המועד להגיש הודעה לצד שלישי כנגד המדינה.

טענות המבקשת :

לטענת המבקשת, על פי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד - 1994, סעיף 69 לחוק, מדינת ישראל חייבת לספק שירותי טיפת חלב. חבות זאת הינה סטטוטורית, מהותית ובלעדית. לפיכך, האחריות למתן שירותי טיפול חלב בישוב בו מתגוררים התובעים, מוטלת על מדינת ישראל. המדינה נעזרה בשירותיה של הרופאה שעבדה בשרות הנתבעת, בשל כך שזו נהגה להגיע למרפאת הנתבעת בישוב מסעדה שברמת הגולן, מספר פעמים בחודש, והינה דוברת השפה הערבית ובשל היותה אישה, לצורך טיפול בנשים ממגזר המיעוטים. הרופאה ד"ר אבן, שימשה גם כחלק מצוות התחנה וכזרוע של המדינה, ככזו נתנה שירותי טיפת חלב במסעדה. שאלת חברותן של המטופלות אצל הנתבעת, לא היתה רלבנטית. לפיכך, יש לצרף המדינה כנתבע נוסף, בשל כך שהינו בעל דין דרוש לשם פתרון שלם ויעיל של המחלוקות שבתובענה. בעיקר בשל כך שהחובה לספק שירותי טיפת חלב, מוטלת על המדינה וד"ר אבן פעלה כחלק מצוות התחנה, כזרוע של המדינה ובשירותה. לפיכך, חבה המדינה באחריות ישירה, או שילוחית, בכל הנוגע לנזקים הנטענים וכתוצאה מהרשלנות הנטענת, של המעקב במהלך ההריון בטיפת חלב.

עוד טוענת המבקשת כי, באמתחתה טענות נוספות כנגד המדינה בכל הנוגע לאחריותה הישירה, בין היתר, בשל העדר פיקוח והכשרה נאותים. הואיל ולשם בירור התובענה והכרעה בשאלות הדרושות עובדתית ומשפטית, יש צורך להכריע גם בטענות כנגד המדינה, ראוי לפיכך, לצרפה כנתבעת בעיקר בשל היות השאלות הללו משותפות לנתבעת ולמדינה.

המבקשת טוענת עוד כי, יש להאריך את המועד להגשת הודעה לצד שלישי כנגד מדינת ישראל, זאת לשם יעילות הדיון. מערכת העובדות והעילות נובעות מאותה מערכת ומתייחסות הן לתובענה והן למדינה כצד ג'. לכן, הדיון יחד יחסוך זמן רב הן של אותם עדים והן של אותם בעלי דין. ההכרעה הצריכה לשתי התובענות, זו הנדונה וזו כנגד צד ג', הינה הכרעה באותן עילות ועל פי אותן מערכת עובדות. לכן, על פי המדיניות המשפטית המקובלת, ראוי לרכז ההליכים ולדון בכל בעת ובעונה אחת.

צירוף המדינה כנתבעת וכצד ג', לא יגרום לדחיית המועד הקבוע להוכחות ביום 12/3/07, בעוד אי מתן הארכה למשלוח הודעה לצד ג', יגרום נזק רב למבקשת - הנתבעת, בשל כך שיהיה עליה לנהל הליכים נפרדים נגד מדינת ישראל, דבר אשר יגרום לסרבול של הדיונים וכפילותם. לכן, על פי מאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקשת, בעיקר בשל הנזק הצפוי מדחיית הבקשה, יש להאריך המועד.

על טענות אלה חזרה המבקשת גם בתשובתה לתגובת המשיבים לבקשה זו, אלא שבישיבה זו הודתה המבקשת כי, הברור נמשך זמן רב (ראה סעיף 5 לתשובה).

טענות המשיבה :

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי, חלפו למעלה משנתיים מאז הגשת התובענה ולמעלה משנה ומחצה מאז הגשת כתב ההגנה. כבר ביום 24/5/06, שנה וחצי לאחר הגשת התובענה, הודיעה המבקשת לבית המשפט, במסגרת בקשת דחיה כי: במהלך הליכי המו"מ שנתקיימו בין הצדדים נסתבר שקיימת אפשרות למעורבות של גורם נוסף במהלך הטיפול בתובעת, ונתבקשה ארכה לשם ברור. כך גם נתבקשה דחיה ביום 2/7/06, לשם ברור השאלה, האם יש לצרף גורם נוסף זה לתביעה. המבקשת הודיעה כי, ברור זה הינו בשלביו הסופיים, וביום 10/7/06, הוגשה בקשה נוספת מוסכמת לדחיה.

אלא, שביום 22/8/06, הוגשה הודעה על הסכם דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה באותו יום. על פי הסכם דיוני זה, הודיעה המבקשת כי:

"1.       בשל אילוצים שונים, לרבות שרות מילואים של גורמים רלבוונטים, ב"כ הנתבעת הודיעה היום לב"כ התובעים כי, אין בדעת מרשתה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי ו/או לצירוף נתבע נוסף".

לאור הודעה זו, הסכימו הצדדים על המועדים להגשת תצהירים, לרבות חוות דעת מומחים.

לפיכך, טוענת המשיבה כי, אין להעתר לבקשה העומדת בניגוד להסכמה ובשל כך שחלף זמן כה רב, אין לאפשר הארכת המועד.

טענה נוספת בפי המשיבה והיא כי, הבקשה לוקה בשיהוי רב. על פי תקנות סדר הדין, חלפה שנה ושמונה חודשים מהמועד המתאים להגשת הודעה לצד שלישי, או לצרף נתבעת נוספת לתובענה. המבקשת לא נתנה כל הסבר לאיחור הרב שבהגשת הבקשה, ועל כן יש לדחותה. זאת בשים לב לכך, שכבר בכתב הגנה אשר הוגש בחודש 3/05, העלתה המבקשת טענות בדבר אחריותו של צד ג' (סעיף 10.5 לכתב ההגנה). למרות בקשותיה לדחיה הודיעה בחודש 8/06, כי אין בכוונתה להגיש בקשה זו.

התרת צירוף צדדים נוספים יגרום בוודאות לבטול מועד שמיעת הראיות הקבוע ליום 12/3/07, ולדחיה ארוכה ביותר בברור התובענה. שכן, גם המדינה תזדקק לזמן לאסוף ראיותיה.

עוד מוסיפים המשיבים וטוענים כי, ד"ר אבן, טיפלה בתובעת 2, בעת הריונה במרפאת המבקשת, והמבקשת אף מודה בכך. מכאן שהמבקשת חבה חובת זהירות כלפי התובעים. אין זה מענינם של התובעים מה היו היחסים החוזים הפנימיים שבין המבקשת למדינה. העילה הנטענת כנגד צד ג', אינה עילה נזיקית, אלא עילה חוזית ומשום כך צריך שתתברר בנפרד.

המבקשת נוהגת בחוסר תום לב, בשל כך שלא טרחה לתת פרטים נוספים לבקשת המשיבה.