1. בפני בקשה לפטור מאגרה בתביעה כספית על סך 3,074,589 ש"ח.
בכתב התביעה טוען התובע כי הנתבעות ניהלו עמו מו"מ שלא בתום לב, הציגו מצגי שווא, הטעו אותו והסתירו ממנו מידע אשר גרם לו לנזקים שונים כנתבע בכתב התביעה.
2. עם הגשת כתב התביעה הוגשה הבקשה לפטור מאגרה, אלא שזו נדחתה על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) עודד גרשון, מאחר והמבקש לא פרס לפניו, כדבעי, את תמונת מצבו הכלכלי. המבקש לא השלים עם דחיית בקשתו, והגיש בקשה לעיון חוזר לה צרף מסמכים שונים. לאחר עיון בבקשה זו, ניתנה החלטה נוספת בה ניתן הפטור המבוקש.
3. הנתבעות ערערו על החלטה שנייה זו, והערעור נתקבל מחמת שלא התקיים דיון ולא נתאפשר לנתבעות לבחון את התשתית העובדתית אותה הציג המבקש, תוך שבית המשפט הורה לרשם לקיים דיון מחדש בבקשה.
בין לבין מונה כב' השופט גרשון לשופט והדיון בבקשה נקבע בפני.
4. בהתאם להחלטתי מיום 23.2.05 הגיש המבקש תצהיר משלים, אך על אף שניתנה למשיבות האפשרות לקיים דיון לגופו של עניין ולחקור את המבקש על תצהירו, ויתרו המשיבות על חקירתו, ולכן החלטתי זו ניתנת על בסיס התצהירים והמסמכים הנמצאים בתיק.
5. על המבקש פטור מאגרה, לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשם את האגרה וכי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה, מעלה עילה.
אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה, לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו (ראה רע"א 2598/94 ימין ומרים כהן נ' שמעון ונחמה, תק-על 2000(2), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 732).
כמו כן נפסק כי על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, כי עמד בחובתו לעשות נסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים, ובמקרה של חברה, מבעלי מניותיה (ראה אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4), 132; רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי, תק-על 2000(2), 239; ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים תק-על (1), 173, 174).
6. בענייננו; המבקש לא הניח תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה ולא פרש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו.
בחינה של המסמכים שצורפו לתצהירים מעלה תמונה כלכלית שונה מזו המתוארת על ידי המבקש בבקשתו, ובתצהירו.
7. בפתח הדברים אציין כי תמוה בעיני כי המבקש מצהיר כי אינו עובד, אך אינו מצהיר מה היה עיסוקו כאשר עבד. כן תמוה בעיני כי הוא אינו מסביר מדוע חשבון הבנק שלו רשום על שמו כשלאחריו המילים "הגן האנושי". האם מדובר בעסק נוסף/אחר של המבקש, ואם כן, מה הכנסותיו בגין עסק זה?
בחינת תצהיר המבקש והמסמכים שהוגשו מעלה מספר סימני שאלה נוספים. כך, לדוגמא, המבקש מצהיר כי אינו עובד וכל הכנסתו הנה קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי בגובה 1,655 ש"ח (לאחר קיזוז חובות). עיון בתדפיסי חשבון הבנק אשר צורף לתצהיר מעלה כי פרט לקצבת המל"ל קיימת הפקדה חודשית נוספת, אם כי לא בסכום קבוע, בסך כ- 5,000 ש"ח לחודש, ואף 10,000 ש"ח לחודש. המבקש אינו מסביר את מקורה של הכנסה נוספת זו. גם בחשבונה של אשת המבקש קיימות הפקדות שונות, מעבר למשכורתה, אשר גם לגביהן אין המבקש מספק כל הסבר.
8. הצהרתו של המבקש כי אביו הפנסיונר נטל הלוואה כדי לסייע לו תמוהה נוכח הוצאות חודשיות גבוהות, העולות על 1,500 ש"ח לחודש, בגין טלפון נייד, כבלים, מנוי לידיעות אחרונות, הוראות קבע לתוכנית חיסכון ולפיקדון, ותשלום לנטוויז'ן. מי שסמוך על שולחנם של אחרים נוהג לחסוך בהוצאות כגון אלו. כמובן, שלא הובאו כל ראיות לעניין ההלוואה ו/או לעניין יכולתו הכספית של האב לסייע בתשלום אגרת בית המשפט.
9. זאת ועוד, המבקש מצהיר כי אשתו הפסיקה לעבוד בשל שמירת הריון ולידה. בד בבד עם הצהרתו כי לא ידוע אם תוכל לחזור לעבודה לאחר סיום חופשת הלידה, הוא מצהיר כי אין לה כל הכנסה כעת מאחר והסתיימה זכאותה לקבלת דמי לידה. אכן, חופשת הלידה הסתיימה זה מכבר, ביום 19.2.05, ואשת המבקש לא חזרה לעבודה אלא נותרה בבית מחוסרת הכנסה. העדפה זו, כאשר מקום העבודה חייב לקבלה חזרה לעבודה (גם אם הוחלפו הבעלים) וכאשר המבקש, כך נטען, מובטל, אינה הגיונית ומעלה את החשד כי המציאות שונה מכפי שתוארה על ידי המבקש.
10. המבקש אינו מפרט בתצהירו את כל המקורות מהן הוא יכול לשלם את האגרה. כך, הוא אינו מפרט את החסכונות והפיקדונות שבחשבונו ובחשבונה של אשתו, ורק לתצהיר המאוחר הוא מצרף אישור יתרות, אם כי לגבי חשבונו בלבד ולא לגבי חשבונה של אשתו. המבקש לא פירט, עד לתצהירו האחרון כי בבעלותו ובבעלות אשתו שני כלי רכב, נכסים אשר ניתן לממשם לצורך תשלום האגרה.
הגילוי המאוחר, והחסר, בצירוף סמני השאלה הנוספים מותיר את הרושם כי רב הנסתר על הגלוי לגבי יכולתו הכספית האמיתית של המבקש.
11. לא נעלם מעיני, כי גם אם ימומשו המכוניות, והכנסת המבקש היא כפי הסכומים אשר הופקדו בחשבון הבנק שלו, ולא כפי שהצהיר, עדיין לא יהיה בידו כדי לשלם את האגרה הנדרשת בגין תביעה בסך 3 מיליון ש"ח.
אלא, שסכום תביעה זה נראה גבוה במיוחד. אמנם, נראה כי על פניו למבקש עילת תביעה, לכל הפחות כנגד הנתבעת 1, אך בבחינת הזכאות לפטור מאגרה, סכום התביעה נבחן אף הוא.