החלטה בתיק בשא 3253/04

מונחת לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

המבקש הגיש ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשם ריאד קודסי, בתיק מס' 5-03-99687-10.

טענת המבקש

המבקש טוען בתצהיר התומך בבקשתו, כי מצבו הכלכלי קשה, וכי אין ביכולתו לארגן את סכום העירבון הדרוש על מנת שערעורו ישמע, לנוכח העובדה כי הוא אב למשפחה, הנמצא בהליך גירושין ומשלם מזונות לאשתו וילדיו, שעה שאין לו שום הכנסה מעצם היותו מובטל.

עוד נטען כי לנוכח מצבו הכלכלי הקשה ולנוכח סיכויו הטובים לזכות בערעור יהא מן הצדק להעתר לבקשתו ולפטרו מהפקדת עירבון.

טענות המשיב

המשיב טוען, כטענת סף, כי הודעת הערעור הוגשה שלא כדין, לנוכח העובדה כי מדובר בערעור, אשר הוגש על החלטת ראש ההוצל"פ. לפיכך היה על המשיב להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, ורק לאחר מתן הרשות ניתן יהא לדון בערעור לגופו.

טענה שניה שבפי המשיב הינה, כי לא הובאה לידיעתו העובדה כי המבקש הגיש ערעור שכן, לא הומצאה לו כל עותק מהערעור, ואף לא ידוע לו מהי ההחלטה או פס"ד נשוא הערעור. כמו כן לא הומצאה לו כל בקשה קודמת לפטור מערבון לנוכח העולה מהבקשה דידן, כי מדובר בבקשה נוספת.

לגוף העניין, טוען המשיב כי המבקש לא צרף מסמכים וראיות אחרות, אשר די בהם כדי ללמד על מצב כלכלי קשה המקנה למבקש זכות לקבל את הסעד המבוקש.

דיון

בע"א 6217/99 קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פדאור (לא פורסם) 2000 (2) 71 נאמר כי:

"הכלל הוא כי על בעל דין המערער (או המבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד אם יידחה ערעורו... על המבקש לחרוג מכך - בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת העירבון ובין על ידי המרת חיובו - מוטל הנטל להראות שניים: כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש וכי סיכוייו לכותב ערעור גבוהים..."

המבקש לא עמד בשני אלה.

א.         המבקש לא צירף לבקשתו נתונים מספקים כנדרש בתקנה 13 (א) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987 הקובעת:

" בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה."

בכגון דא נפסק לא פעם:

"בעל דין הטוען כי חסר יכולת להפקיד את סכום הערבון, חייב להיכבד וליתן מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי ובכלל זה על הכנסתו והכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה ועל רכושו ורכוש בני משפחתו."

ע"א 4752/91 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים, (לא פורסם) תקדין עליון 92 (2) 1887).

יוצא, איפוא, כי המבקש לא עמד בחובת הפירוט המוטלת עליו ובהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון ולא הביא בתצהירו נתונים מספקים אודות מצבו הכלכלי.

באשר לשאלת סיכויי  הערעור נשוא הבקשה:

תחילה מן הראוי לצייין כי עסקינן בערעור, אשר הוגש על החלטת ראש ההוצאה לפועל. כידוע, כל החלטה או צו אשר ניתנו על ידי ראש ההוצל"פ, ניתנים לערעור, רק לאחר נטילת רשות, אשר תינתן על ידי ראש ההוצל"פ או על ידי שופט בית המשפט המחוזי, שעה שלא מדובר בהחלטות, אשר ניתנו לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") עליהן קיימת זכות ערעור.

במקרה דידן, מדובר בהחלטה, אשר אינה נמנית על אחת הקטיגוריות דלעיל. לפיכך חלה הוראת סעיף 80 (ב) לחוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967 הקובעת: