1. לפני בקשה שלא לאפשר למשיבים את העדתו של מומחה רפואי מטעמם בתחום הגנטיקה - ד"ר משה פרידמן - שהוגשה על-ידי המבקשים, וכן בקשה למשוך את חוות-הדעת מתיק בית המשפט. לחילופין, התבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו מיום 7.3.04, בה נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות-דעת של מומחה רפואי מתחום הגנטיקה מטעמם - פרופ' צבי בורוכוביץ' - ושמיעת עדותו בבית המשפט.
2. ביום 18.10.01 הגישו המבקשים כתב תביעה כנגד המשיבים, בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשת מס' 1, ובו טענו לרשלנות רפואית מצד המשיבים במהלך לידתה של המשיבה מס' 1. המבקשים תמכו את תביעתם בחוות-דעתו של פרופ' פרנסס מיימוני, מומחה ברפואת ילדים.
3. מנגד, הגישו המשיבים שלוש חוות-דעת מטעמם: חוות דעתו הרפואית של פרופ' אוהל גונן, בתחום המיילדות והגיניקולוגיה; חוות דעתו הרפואית של ד"ר יהודה ברק, בתחום נוירולוגיה של הילד וכן חוות דעתו של פרופ' משה פרידמן, בתחום הגנטיקה.
4. ביום 23.1.03 ביקש ב"כ המבקשים, במסגרת ישיבת קדם משפט, שהתקיימה בפני כב' השופט י.כהן, את רשות בית המשפט להגיש חוות דעת רפואיות, כתגובה על חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבים. בית המשפט נענה לבקשה, ובהתאם לכך, ביום 12.3.03, הוגשה לבית המשפט מטעם המבקשים חוות דעתו של פרופ' אלי להט, מומחה רפואי בתחום נוירולוגית ילדים.
המבקשים לא ציינו כי בדעתם להגיש חוות דעת רפואית נוספת.
5. ביום 30.3.03, לאחר הגשת חוות הדעת שתוארו לעיל, נערכה ישיבת קדם משפט נוספת, בה הוחלט (על-ידי כב' השופט כהן) כי ימונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום המיילדות ובתחום הגנטיקה. במעמד הדיון בשאלת מינוי המומחה בתחום הגנטיקה הדגישה ב"כ המשיבים, כי אין היא מתנגדת למינוי מומחה בתחום הגנטיקה, אולם היא עומדת חוות דעתו של פרופ' פרידמן, שהוגשה מטעמם.
6. בהמשך לדברים אלו, הגיעו הצדדים בינם להסכמה, כי בתחום הגנטיקה ימונה פרופ' גדעון בך כמומחה מטעם בית המשפט. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על מינויו כמומחה מטעמו.
פרופ' בך הגיש את חוות דעתו לבית המשפט ולצדדים ביום 5.12.03. כבר ביום 9.12.03 הזדרזו המבקשים והגישו לבית המשפט בקשה לפסילת חוות הדעת האמורה, אשר, ככל הנראה, מסקנותיה לא נשאו חן בעיני המבקשים.
הבקשה נדחתה על ידי, מאחר שלא מצאתי בנימוקיה עילה לפסילת חוות הדעת, בטרם נחקר המומחה חקירה שכנגד, ואף לא נשאל שאלות הבהרה.
7. ביום 5.2.04, הגישו המבקשים לבית המשפט את חוות דעתו של פרופ' צבי בורוכוביץ', שהוא מומחה בתחום הגנטיקה. לטענת התובעים, הוגשה חוות הדעת בהתאם להחלטת כב' השופט כהן מיום 23.1.03, אשר התירה למבקשים לתקן את כתב תביעתם על דרך של צירוף חוות דעת רפואיות נוספות. כלומר, חוות הדעת הוגשה
כשנה לאחר ההחלטה האמורה. עוד יצויין, כי חוות הדעת הוגשה ללא בקשת או קבלת אישור מוקדם מבית המשפט.
8. בהחלטתי מיום 7.3.04, הוריתי על הוצאת חוות הדעת של פרופ' בורוכוביץ' מתיק בית המשפט. אני מפנה את הצדדים להחלטתי זו, על כל נימוקיה, ואיני רואה כל סיבה לשינויה או לחזרה ממנה, באשר מאז אותה החלטה לא נשתנו נסיבות ולא ארע דבר, המצדיק את שינוי ההחלטה.
בקצרה, ולמען הבהרת עמדתי, אחזור כאן על הנקודות העיקריות מאותה החלטה:
"לטעמי, אין זה ראוי כי בעל דין ימתין עד לקבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ורק אז יעתור להגשת חוות דעת של מומחה מטעמו. במקרה דידן, אף לא טרחו התובעים לעתור לתיקון כתב תביעתם, אלא מסרו את חוות הדעת לתיק בית המשפט, בלא שנטלו כל רשות שהיא".
...
"במקרה דידן, המתינו התובעים עד אשר הומצאו לעיונם חוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים ובית המשפט. רק בשלב זה, כאשר כל טענות יתר הצדדים לנגד עיניהם ושעה שהובהר להם כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה מטיבה עם עמדתם, הזדרזו והכניסו לתיק בית המשפט חוות דעת מטעמם. דרך זו אינה ראויה לטעמי".
"הדרך הראויה והנכונה הינה, כי חוות הדעת מטעמם של הצדדים תונחנה לפני בית המשפט בטרם ימנה את המומחה מטעמו".
9. משלא הגישו המבקשים חוות דעת מטעמם בתחום הגנטיקה במועד שניתן להם לתיקון כתב תביעתם, ומשלא הגישו כל בקשה כזו, עד לאחר מינוי המומחה מטעם בית המשפט, לא תשמע דרישתם למנות מומחה כזה מטעמם, לאחר שהוגשה כבר חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט ולמבקשים אין להלין, אלא על עצמם.
10. אני שב ומפנה את הצדדים לאמור בע"א 637/72
פאול למונס נ' צבי דוד כץ, פ"ד כז(2) 404, בעמוד 411 ובמיוחד למשפט הבא:
"פרט לחוות דעת רפואיות שהוגשו לבית המשפט ועדויות רפואיות שנשמעו במשפט לפני המינוי - מאז והלאה חוות דעתו של המומחה הרפואי בלבד היא העדות הרפואית היחידה, או העדות הרפואית הנוספת היחידה, במובנה הרגיל של המילה "עדות" במשפט ... שאם לא תאמר כן, עשוי המוסד הזה של מומחה רפואי להתרוקן מתוכנו, ולא רק שלא תושג מטרת מינויים של מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, היינו 'פישוט הדיון ומניעת בזבוז הזמן והכסף שבהבאת עדים מומחים מטעם שני הצדדים' (כלשון השופט לנדוי בע"א 16/68, רמת סיב בע"מ נ' עקרם, פ"ד כב(2) 164), אלא שהדבר יביא לכפילות, להארכת זמן הדיונים ולהגדלת הוצאות המשפט - והמקרה שלפנינו יוכיח".