החלטה בתיק בשא 27811/05

1. מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשת כונס הנכסים כי בית משפט יצהיר שאין הוא חייב בתשלום היטל השבחה למשיבה (להלן: " העיריה") בגין סעיף " ביטול פטורים" בסך 107,559 ש"ח קרן עבור נכס החייבים המהווה מגרש שעליו מוקם בית מגורים ברחוב הקרן 24 רעננה (חלקה 305 בגוש 6582, להלן: " הנכס").

כמו כן התבקש בית משפט להורות לעיריה למסור לכונס הנכסים תעודה לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: " פקודת העיריות"). לשם רישום הזכויות בנכס על שם הרוכשת בכפוף לתשלום של היטל השבחה בסך של כ-12,000 ש"ח בגין תוכנית מרתפים אשר ישולם ע"י הכונס.

בבקשה נאמר כי ביום 22.1.05 מונה כונס הנכסים ככונס על זכויות החייבים בנכס. בית המשפט אישר לכונס הנכסים להתקשר בהסכם למכירת הנכס לרוכשת. כונס הנכסים גבה את מלוא התמורה מאת הרוכשת וביום 1.5.05 נחתמה ע"י בית המשפט פסיקתא בהתאם.

לאחר אישור המכר פנה כונס הנכסים לעיריה לקבל את התעודה המופנית לרשם המקרקעין, לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות (להלן: " אישור העיריה"), לצורך מסירתה לרוכשת.

העיריה השיבה לכונס הנכסים כי נשלח טופס טיולים למחלקת הנדסה לבדיקת הנכס.

כחצי שנה לאחר פניית הכונס לשם קבלת אישור העיריה, התקבלה במשרדי כונס הנכסים שומת היטל השבחה מאת העיריה אשר נושאת תאריך 11.9.05, כאשר העיריה מציבה את תשלום ההיטל כתנאי למתן אישור. החיוב בהיטל כולל שני רכיבים: מרתפים - השבחה בגין תוכנית רע 1/284 כאשר סכום היטל ההשבחה עומד על סכום של כ-12,000 ש"ח. על שומה זו אין כונס הנכסים חולק והוא ישלם את סכומה מתוך קופת הכינוס כהוצאות כינוס.

ביטול פטורים  - במסגרת רכיב זה בוטל פטור מהיטל השבחה אשר ניתן לחייבים עוד בשנת 98' בסך של כ-107,000 ש"ח קרן, על פי סעיף 19(ג)(2) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה").

כונס הנכסים טען בבקשה כי מועד היווצרותו והתגבשותו של חוב היטל ההשבחה נשוא סעיף " ביטול פטורים" הינו בתקופה שקדמה לכינוס. לכן חוב היטל השבחה, ככל שהוא קיים, אינו בגדר הוצאות כינוס ודרגתו נדחית מפני המשכנתא אשר יצרו החייבים על הנכס לטובת הבנק הנושה המובטח.

היטל ההשבחה נשוא סעיף " ביטול פטורים" התגבש עוד ביום 6.5.98.

לא יכולה להיות מחלוקת כי החוב התגבש בשנת 98', כאשר ביקשו החייבים וקיבלו מאת העיריה היתר לבניית בית מגורים על המגרש שבבעלותם. זאת על פי הוראות סעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

לכן התגבש חוב היטל ההשבחה בשנת 98', בעת מתן היתר בניה לחייבים. העיריה פטרה את החייבים מתשלום חלק היטל ההשבחה. אולם אין במועד הענקת הפטור כדי להשליך על מועד התגבשות החוב טרם הליכי הכינוס.

הכונס הפנה בעניין זה להלכה אשר נקבעה בבג"צ 199/88 קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא, פד"י מג(1) 89 (להלן: "בג"צ קהילת ציון").

הלכה זו חלה גם ביחס להליכי כינוס נכסים למימוש משכנתא, כפי שנקבע ברע"א 2911/95 יוסף אברהם עו"ד נ' עירית רמת גן, פד"י נג(1) 218 (להלן: " פס"ד יוסף אברהם").

עוד טען כונס הנכסים כי כאשר התגבש החוב קודם להליכי כינוס הנכסים, אין העיריה רשאית להתנות את מתן אישור העיריה לכונס הנכסים בתשלום היטל השבחה.

לגופו של עניין טען כונס הנכסים, כי ביטול הפטור על ידי העיריה נעשה שלא כדין, שכן החייבים התגוררו בנכס למעלה מ-4 שנים.

2. תגובת העיריה:

בתגובת העיריה נאמר כי בשנת 98', בעקבות בקשה להיתר בניה על המקרקעין, חוייבו החייבים בתשלום היטל השבחה בגין הבניה המבוקשת על הנכס, למעט 120 מ"ר ראשונים. החייבים הצהירו כי בכוונתם לבנות את ביתם בנכס ולהתגורר בו 4 שנים לפחות. תצהיר זה הינו תנאי לקבלת פטור בגין 120 מ"ר. בהתאם להצהרתם ניתן להם פטור מתשלום היטל השבחה.

באוקטובר 2003, בעקבות ראיות נסיבתיות שונות מהן עלה כי החייבים החלו להתגורר בנכס כבר בנובמבר 2000, נשלחו לחייבים הודעות חיוב בארנונה החל מועד זה.