בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
|
2646-05,6844-04
18/12/2006
|
בפני השופט:
הרשמת גרבי איילת
|
| - נגד - |
התובע:
1. עמותת הרבצת תורה על טהרת הקודש
2. הרב דב צבי קרלנשטיין
3. הרב משה שמידע
4. לבין יעקב
עו"ד מוטי בניין
|
הנתבע:
1. ישיבת פוניבז
2. ישיבת פוניבז בע"מ
עו"ד עופר זמיר
|
|
זו החלטה בבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן מפני תובענה שהגישו נגדם המשיבות למתן צו פינוי / סילוק יד.
המשיבות כאמור הגישו נגד המבקשים כתב תביעה בסדר דין מקוצר כאשר הסעד הנתבע כפי שמתואר בכותרת כתב התביעה כמהות התביעה הוא צו פינוי / סילוק יד.
להלן טענות המשיבות בכתב התביעה
1. המשיבות הינן עמותה וחברה הרשומות בישראל ומפעילות בצוותא מוסדות חינוך וחסד ברחבי הארץ. המבקשת 1 הינה עמותה רשומה בישראל העוסקת בניהול ישיבות וכוללים. המבקש 2 שימש כראש ישיבה בניהול המשיבות שנים רבות ומשמש גם כיום כראש הישיבה. המבקש 3, חתנו של המבקש 2 משמש כמגיד שיעור בישיבה. המבקש 4 משמש כמנהל הישיבה.
2. מייסד הישיבות - הרב יוסף כהנמן ז"ל הקים בשנת 1967 ישיבה באשדוד ששמה "ישיבת גרודנא אשדוד" (להלן:
"הישיבה") לצורך הקמת הישיבה חתמה המשיבה על חוזי חכירה עם עירית אשדוד ועם חברת אשדוד בע"מ לפיהם הוחכרו לה השטחים בהם נמצאת הישיבה. לכתב התביעה צורפו צילום חוזי החכירה.
3. המשיבה הן אלה שבנו את בניני הישיבה וניהלו אותם במשך השנים. המורים וראשי הישיבה שימשו כשכירים של המשיבות וקיבלו מהן את משכורתם. לכתב התביעה צורף צילום תלוש משכורת של המבקש 2.
4. במשך השנים הועסקו על ידי המשיבות המבקש 2 יחד עם שני רבנים נוספים - הרב דרבקין והרב יצחק הקר לשמש כמורים בישיבה.
5. בין השנים 1997 - 1998 נתגלעו סכסוכים בישיבה כאשר המבקש 2 דרש לעצמו את השלטון הבלעדי בהנהגת הישיבה, חלק מהתלמידים נעו אחר המבקש 2 וחלק אחר סבר כי יש לשמור על מעמדם של כל ראשי הישיבה.
6. משלא נתאפשר המשך קיום לימודים סדירים בישיבה, נאלצו בחודש דצמבר 1999 לעזוב תלמידים ורמ"ים את הישיבה, אלה שלא תמכו במבקש 2, ואילו המבקש 2 ותלמידיו, סירבו לעזוב את שטח הישיבה ותפסו את המבנים שלא כדין.
7. במהלך חודש דצמבר 1999 הכריז המבקש 2 כי הוא מתפטר מהמשיבות וכך הפך המבקש 2 והמבקשת 1 יחד עם התלמידים שנשארו בישיבה לתלמידי המבקשת 1 ובהתאם לכך המבקשת 1 היא המקבלת את כל ההקצבות והתמיכות המגיעות לתלמידי הישיבה. לכתב התביעה צורף מכתב מטעם משרד הדתות.
8. כך נוצר מצב בו המבקשים שוהים ומתגוררים בשטחי הישיבה יחד עם התלמידים, אינם משלמים דמי שימוש במקרקעין ומונעים מהמשיבות לעשות שימוש בקניינם.
9. הצדדים ניסו להגיע להסדר במסגרת הליך בוררות ואולם ההליך לא קודם שכן המבקש 2 לא היה מוכן לשתף פעולה בהליך זה. לכתב התביעה צורפו מסמכים שונים הנוגעים לבוררות.
10. במשך כל השנים ואף מספר חודשים לאחר "השתלטות" המבקשים על הישיבה המשיכו לקבל שכרם מאת המשיבות.
11. המבקשים עושים שימוש בשלושה מבנים באשדוד כפי שפורט בכתב התביעה, מקרקעין אלו הוגדרו על ידי הישיבות כמקרקעין התפוסים.
12. המשיבות נאלצות להגרר ממקום למקום על מנת למצוא מיקום חדש לישיבה וזאת בשל התנהגותם של המבקשים.
13. המבקשים עושים שימוש שלא כדין במקרקעין השייכים למשיבות ללא כל הרשאה או הסכמה מצד המשיבות. למבקשים אין כל זכות במקרקעין או זכות לתפוס את המקרקעין ולנהל את הישיבה והתנהגות המבקשים מהווה פלישה בלתי חוקית לרכוש המשיבות והסגת גבול. המבקשים אינם משלמים דמי שימוש ראויים ועושים עושר ולא במשפט.
14. המשיבות עותרות למתן פסק דין המורה למבקשים לסלק לאלתר את ידם מהמקרקעין התפוסים, לפנות את תלמידי הישיבה וכל אדם וחפץ השייך למבקשים ולהחזיר את המקרקעין התפוסים לחזקתן הבלעדית של המשיבות.
15. המבקשים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהירים מטעם המבקשים 2 , 3 ו - 4.
להלן טענות המבקשים בבקשתם למתן רשות להתגונן כפי שהובאו בתצהירו של המבקש 2 - מי שנחקר במהלך הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן