החלטה בתיק בשא 2528/06

1.                   בפני בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן, שהגישה המבקשת כנגד תביעה בסדר דין מקוצר על סך 268,555.47 ש"ח שהוגשה נגדה בגין אי תשלום עבור עריכת ביקורת תקופתית.

2.                   טענות המבקשת הן בתמצית כדלקמן:

א.      התביעה אינה עומדת בדרישות תקנה 202 (1) (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי שכן אין מדובר בסכום קצוב והתובע לא הצביע על הוראת חיקוק המחייבת את המבקשת לשלם את הסכום הנתבע. דרישות התשלום שצורפו הן חד צדדיות והסכומים הנקובים בהן ניתנים לשומה ולהערכה ואינם ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט.

ב.      דרישות התשלום אינן עונות על הוראות תקנה 4 לתקנות שירות הכבאות (תשלומים בעד שירותים) תשל"ה-1975 ואינן מפרטות את השירותים שניתנו ואת אופן החישוב שלפיו הוכנו.

ג.       לא ברור כיצד הגיע התובע למסקנה שמדובר בשטח של 110,000 מ"ר והאם שטח זה הוא שטח כל המעון או רק שטחים בנויים.

ד.      שטח מעון טללים הינו 12,069 מ"ר ולא 110,000 מ"ר כפי שצוין בדרישות התשלום.

ה.      התובע לא הפעיל את מבחן הזיקה והקשר בין אותו שטח לבין ציוד הכיבוי הנבדק לצורך ביצוע חישוב דרישות התשלום.

לעמדת המבקשת, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה, לצורך חישוב דרישת התשלום בגין ביקורת שנתית לציוד כיבוי אש, הפירוש הנכון של המונח "מקרקעין" הינו שטח ההתייחסות אשר לגביו חלה חובת ההתקנה של אמצעי הכיבוי ואילו שטחים פנויים אשר לגביהם אין חובה להתקין אמצעי כיבוי כאמור, לא יובאו בחשבון לצורך החישוב.

ו.        אין בסיס משפטי לדרישת המשיב לתשלום בגין ביצוע בדיקת הצבת אמצעי כיבוי, בשים לב שלא הותקנו תקנות הנוגעות לשירות כבאות במעונות.

ז.        במעונות אחרים עלויות ביקור כיבוי אש שנתי שונות ונמוכות.

ח.      עד שנת 2001 החיוב הכספי בגין הביקורת הסתכם ב-  1,200 ש"ח - 3,000 ש"ח.

3.                   טענות המשיב הן בתמצית כדלקמן:

א.      חיובי המשיב היו כקבוע בתקנה 202 (1) (ב) מכוח "חיוב לשלם סכום קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק " וכן מכוח תקנה 202 (2) שכן מדובר ב "תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות. "

ב.      המשיב הינו רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות התשי"ט-1959 והחיובים האמורים הוצאו על ידי המשיב באופן הקבוע בחוק הכבאות, על פי תעריף הנקוב בתקנות שירותי הכבאות (תשלום בעד שירותים) תשל"ה-1975.

בנוסף, המשיב הינו רשות מקומית ומדובר בחיוב של רשות מקומית.

ג.       מדובר בסכום קצוב והמבקשת מערערת על גובהו של הסכום אך לא על היותו קצוב. דרישות התשלום שצורפו לכתב התביעה נוקבות בסכום קצוב שחושב בדרך אריתמטית ברורה ופשוטה המופיעה עליהן בפירוש. דרך זו נובעת מהכפלת השטח במחיר הנקוב שבתקנות החיוב. המבקשת מנסה לערער על גודל השטח.

ד.      טענת המבקשת לפיה המשיב פעל שלא על פי חוק כשביצע את הבדיקות אצלה, טוב לו לא הייתה נטענת. באם היא סבורה שאין לבצע ביקורות למניעת דליקות במתקניה עליה לומר כן, ובכל מקרה טענות אלה לא הושמעו בזמן ביצוע הביקורת.

ה.      התצהיר אינו תומך בעובדות הבקשה.

ו.        המצהיר מטעם המבקשת אינו בקיא בעובדות, הן אינן בידיעתו ותצהירו מבוסס על עדויות שמועה וסברה בלבד.