החלטה בתיק בשא 217/08

1.      לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה השופטת ורד שפר ונציגי הציבור מר רז יצחק ומר חמאד כמאל; עב 1445/06).

2.      הרקע לבקשה:

2.1.   בפסק הדין מושא הבקשה נדחתה תביעת המבקש, אשר עבד כשומר אצל המשיבה,  לתשלום פיצויי פיטורים, משנקבע כי המשיבה עשתה ניסיונות לשבצו בעבודה, ואילו המבקש מצידו לא שיתף עימה פעולה, ואף לא הגיב למכתב התראה ששלחה לו  המשיבה לפיו ככל שימשיך להתעלם מפניותיה, תראה בו כמי שניתק את יחסי העבודה עימה. לאור התנהלות המבקש כאמור לעיל, קבע בית הדין האזורי כי יש לראותו כמי שזנח את עבודתו. תביעתו של המבקש לתשלום דמי הבראה ופדיון חופשה נדחתה, משלא כומתה ונזנחה בשלב ההוכחות.

2.2.  פסק הדין מושא הבקשה ניתן ביום 7.1.08. על פי הנתונים במערכת המנת-נט, הוא הומצא לעו"ד מחאג'נה, ב"כ המבקש, ביום 17.1.08.

2.3.  לעניין ייצוגו של המבקש אבהיר, כי מעיון בתיק בית הדין האזורי עולה כי בעת הגשת התביעה ובעת דיון ההוכחות ביום 9.7.07 היה המבקש מיוצג על ידי מר אבי אבוטבול, נציג ההסתדרות. ביום 1.11.07 הוגש לתיק בית הדין ייפוי כוח של המבקש עבור עו"ד עלאא מחאג'נה, ומזכירות בית הדין האזורי עדכנה את פרטי בא כוחו של המבקש בהתאם לייפוי הכוח שהוגש לה. בהליכים בבית הדין זה מיוצג המבקש על-ידי עו"ד מחאג'נה.

2.4.  ניסיון ראשון להגשת הערעור נעשה ביום 26.2.08, וביום 5.3.08 הודיעה מזכירות בית הדין לב"כ המבקש כי כתב הערעור הוגש באיחור.

2.5.  הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 13.3.08.

3.      הנימוק בבסיס הבקשה: פסק הדין הומצא למשרדו של עו"ד מחאג'נה, אולם בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי המבקש היה מיוצג על-ידי מר אבי אבוטבול ולא על-ידי עו"ד מחאג'נה, ועל כן המצאת פסק הדין למבקש הייתה שגויה, והערעור לא הוגש באיחור. לחלופין, לאור הנסיבות שפורטו לעיל מתבקשת הארכת מועד להגשת ערעור. 

1.      המשיבה מתנגדת לבקשה, מנימוקים אלה:

1.1.   המבקש פנה ביום 17.2.08 לעו"ד אורן, שותפה של ב"כ המשיבה, לשם קביעת פגישה על מנת להגיש ערעור בתיק זה. משמע, לכל המאוחר במועד זה, וסביר להניח שאף לפני כן,  ידע המבקש אודות פסק הדין.

1.2.    הבקשה אינה מפורטת ומנומקת כראוי, ואינה מגלה טעם מיוחד להארכת מועד.

1.3.   הבקשה מוגשת באיחור משמעותי, ואינה מלווה בתצהיר.

1.4.   המערער לא פירט את סיכויי הערעור, וממילא סיכויי הערעור נמוכים.

2.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא.

[עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ; לא פורסם, 23.5.2005].

3.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

4.      המבקש טוען כי פסק הדין מושא הבקשה הומצא בשגגה לעו"ד עלאא מחאג'נה, אשר לא ייצג אותו בהליך בבית הדין האזורי, במקום למר אבי אבוטבול אשר ייצגו באותו הליך. אולם, כפי שצוין לעיל, לתיק בית הדין האזורי הוגש ביום 1.11.07 ייפוי כוח של המבקש עבור עו"ד מחאג'נה, וזאת בטרם מתן פסק הדין. לפיכך, כדין הומצא פסק הדין לעו"ד מחאג'נה, ואין לקבל את טענת המבקש כי פסק הדין הומצא לגורם אשר לא ייצג אותו בבית הדין האזורי.

5.      זאת ועוד. המבקש לא פירט בבקשתו מתי נודע לו על פסק הדין, וכיצד פעל לאחר היוודע לו קיומו של פסק הדין. בעניין זה נאמר בספרו של פרופ' זוסמן כך: