החלטה בתיק בשא 210/05

1.         ביום 10/1/05 הגיש המבקש בקשה זו, ובה עתר לבטל החלטה קודמת שניתנה על ידי לעיכוב ביצוע של החלטת ראש ההוצל"פ, וכן ביקש הוא

2.         הרקע להליכים אלה הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה (תיק א'     4212/02 ), שבו ניתן על ידי כב' השופט חבש ביום כג' ניסן תשס"ד (14/4/04) פסק דין המחייב את המבקש לשלם למשיב (הבנק) סכום כסף, אשר על פי חישובי המשיב עולה על שמונה מיליון ש"ח.

3.         המשיב פתח תיק הוצל"פ נגד המבקש, על סך של כ - 2.3 מיליון ש"ח, אך הצליח לגבות רק אלפי שקלים בודדים, וזאת במסגרת תשלום חודשי זעום שהוטל על המבקש.

4.         המשיב ביצע עיקול מיטלטלין בביתו של המבקש, ומשם הוצאו מיטלטלין, שרובם חפצי מותרות, כגון: שטיחים ומכשירים חשמליים (וידאו, טלוויזיות, מחשב וכו'). שמאי העריך את החפצים במחיר של 135,080 ש"ח, וקבע כי במימוש מהיר, כמיקשה אחת, יש להפחית את ההערכה ב - 40%.

5.         ראש ההוצל"פ איפשר למבקש לשחרר את המעוקלים תמורת סך 30,000 ש"ח. (ראה החלטת כבוד הרשמת סיגל פרושאור - אבגי, מיום 5/1/05 בתיק הוצל"פ 4-04-13913-03)

6.         על החלטה זו הוגשה בר"ע על ידי הבנק, ובסמוך לפני הגשתה, הגיש הבנק בקשה לעיכוב ביצוע של שחרור המעוקלים. נעניתי לבקשה זו במעמד צד אחד (ראה החלטתי מיום כד' טבת תשס"ה (5/1/05) בבש"א  144/05  ).

7.         בבש"א זו - 210/05 - ביקש המבקש כי המעוקלים ישוחררו, ובסעיף 6 לבקשה הציע כי השחרור יעשה כנגד ערבות אישית ועצמאית של ערב בעל אמצעים על סך 81,048 ש"ח, שהם 60% מערך המעוקלים, ואשר סכום זה, על פי הערכת השמאי, משקף מימוש מהיר של אותם מעוקלים.

8.         ביקשתי את תגובת הבנק (ראה החלטה מיום ב' שבט תשס"ה (12/1/05)).

9.         בתגובתו המפורטת מציין הבנק כי החוב המלא הוא שמונה מיליון ש"ח ורק מטעמי אגרות נפתח תיק הוצל"פ על סך של 2,300,000 ש"ח. כמו כן הדגישו ב"כ הבנק, עו"ד מימון ועו"ד פלוקיגר, כי הבנק הוציא למעלה מ - 23,000 ש"ח  בגין התשלום לתפיסת המיטלטלין (שכירת משאיות; תשלום לקבלני הוצל"פ; שכר שוטרים) והתשלום שיש לשלם לשחרור המעוקלים למחסני ההוצל"פ, בגין אחסנתם. לפיכך, עמדת הבנק היא כי אין מקום לכל הסדר פשרה, ולבטח אין להסכים להעמדת ערב במקום מכירת המעוקלים, כאשר הבנק מאמין כי הסכום שהתקבל ממכירת המעוקלים יהיה אף גבוה מזה שקבע השמאי.

10.       בשלב יותר מאוחר, פירש ראש ההוצל"פ את החלטתי מיום 5/1/05, כאילו היא בתוקף לשבעה ימים בלבד, ולכן הוגשה על ידי הבנק בקשה נוספת לעיכוב ביצוע (בש"א 304/05). חברתי כב' השופטת מ. מזרחי נענתה לבקשה וקבעה כי בהמשך להחלטתי הנ"ל, ולאחר שהוגשה הבר"ע , תעוכב ביצוע החלטת ראש ההוצל"פ עד להחלטה בבר"ע (ראה החלטה מיום 18/1/05 בבש"א 304/05).

11.       כאשר אלה הם פני הדברים, דהיינו: הבר"ע הוגשה, עיכוב הביצוע ניתן, אינני רואה מקום לתת צווי ביניים  דצווי ביניים, במיוחד כאשר אין הסכמה בין הצדדים, ולכן אין מנוס מלהמתין לתוצאות הדיון בבר"ע.

12.       כמו כן, יש טעם בטענות הבנק כי מאחר וכבר הוצאו הוצאות משמעותיות לעיקול ולאיחסון, יש לעשות כל מאמץ למכור את המעוקלים במחיר המירבי האפשרי. מקובלת עלי גם טענתו של הבנק כי בדרך זו לא יגרם למבקש כל נזק, שהרי אם במסגרת מכירת מעוקלים בהוצל"פ, אכן המחיר למימוש מהיר כזה יהיה כ - 80,000 ש"ח, יוכל המבקש לרכוש את החפצים, ויימצא    באותו מצב אותו הוא מבקש היום. מאידך גיסא, אם במסגרת הליכי המכירה בהוצל"פ יימצא קונה המוכן לשלם מעל סך של - 80,000 ש"ח, אין כל הצדקה למנוע מכירה כזאת, שתביא להפחתת החוב בהוצל"פ בסכום נוסף.

13.       החלטתי זו נועדה גם לאפשר לבית המשפט הדן בבר"ע להחליט בה ללא מגבלות או אילוצים שהם.

13.       התוצאה מן האמור לעיל היא כי בקשת המבקש לביטול ההחלטה על עיכוב הביצוע וכן בקשתו השנייה להורות על שחרור המיטלטלין המעוקלים - נידחות.

14.       בנסיבות המקרה, ועל אף שהוגשה תגובה מפורטת מצד המשיב, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות נפרדות בהליך ביניים זה. חזקה על ב"כ הצדדים כי במסגרת טיעוניהם בבר"ע , כאשר יתייחסו לשאלת ההוצאות ושכר טירחת עו"ד יפרטו את ההליכים השונים והבש"אות השונות, כולל בש"א זו, ובית המשפט - במסגרת שיקול דעתו הרחב לקביעת חיוב בהוצאות ובשכר טירחת עו"ד  -  יביא בחשבון גם הליך זה.

15.       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ז בשבט, תשס"ה (26 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.