החלטה בתיק בשא 186/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (עב 1420/99(. פסק הדין הומצא לבא כוחו של המבקש בבית הדין האזורי ביום 9.9.2004, והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 25.1.2005.

2.      כפי העולה מפסק הדין, המבקש הועסק אצל אביו במוסך ברח' הדרים באזור התעשייה באשדוד. אבי המבקש הקים חברות שונות, אולם המבקש נשאר עובד באותו מקום עבודה. החברה האחרונה אותה הקים אבי המבקש היתה משיבה מס' 1 (להלן - החברה). אבי המבקש נפטר ביום 18.1.1998. המבקש המשיך לעבוד בחברה עד 3/98. בחודש 3/98 הקים המבקש חברה חדשה, בשם "מוסך דניאל בן שטרית בע"מ", אשר הפעילה את המוסך באותו מקום בו עבד המבקש כל השנים. לאחר כשנה העביר המבקש את עסקו למקום אחר. בתביעתו, עתר המבקש לחייב את החברה ואת עזבון אביו המנוח לשלם לו פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, עקב פטירת אביו. בית הדין קמא דחה את תביעתו, בנימוק שעבודתו של המבקש לא הופסקה עקב פטירת אביו. בית הדין קמא קבע כי גם אם המבקש הפסיק את עבודתו בחברה, הוא המשיך לעבוד באותו מקום עבודה - המוסך - ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת. עוד קבע בית הדין קמא כי בכל מקרה אין יריבות בין התובע לבין העזבון, כיון שמעסיקתו של המבקש היתה החברה בלבד, ואביו המנוח לא היה מעבידו.

3.       נימוקי הבקשה להארכת מועד הם:

3.1.    ב"כ המבקש דאז, עו"ד נעים שומר, קיבל במשרדו את פסק הדין נשוא הערעור ביום 9.9.2004.

3.2.    ביום 12.9.2004 עו"ד נעים שומר שלח בדואר רגיל את פסק הדין בצירוף מכתב למבקש, אולם מכתב זה לא נתקבל אצל המבקש עד היום.

3.3.    ביום 26.12.2004, בשיחה אקראית בין המבקש לבין מנהל העזבון, נודע למבקש כי ניתן פסק דין בו נדחתה תביעת המבקש.

3.4.    המבקש לא התרשל בהגשת הערעור, שכן מסיבה לא ידועה לא קיבל את פסק הדין אשר נשלח אליו בדואר על ידי בא כוחו בבית הדין האזורי.

3.5.    מצבו הכלכלי של המבקש קשה, הוא שקוע בחובות, והערעור על פסק הדין הכרחי ביותר עבור המבקש.

3.6.    למבקש טיעונים משפטיים כבדי משקל לטעון במסגרת כתב הערעור.

4.      בקשתו של המבקש נתמכה בתצהירו וכן בתצהיר עו"ד נעים שומר, בא כוחו בבית הדין האזורי. עו"ד שומר הצהיר כי שלח בדואר רגיל את פסק הדין למבקש, וכי המעטפה שנשלחה למבקש לא הוחזרה למשרדו על ידי הדואר, בנימוק שהכתובת אינה נכונה או בכל נימוק אחר. כמו כן, צורף לבקשה מכתבו של עו"ד שומר למבקש מיום 12.9.2004, אשר הועבר למבקש בפקס על ידי עו"ד שומר (למסמך זה אתייחס בהמשך). 

5.       המשיבים התנגדו לבקשה מנימוקים אלה:

5.1.   לטענת המבקש, נודע לו על פסק הדין רק ביום 26.12.2004, אולם נראה כי טענה זו מופרכת. ראשית, אין שום סיבה להניח שהחומר שנשלח על ידי עו"ד שומר לא הגיע  למבקש, לנוכח העובדה שהדואר לא החזיר למשרד עו"ד נעים שומר את המעטפה ובה פסק הדין שנשלחה למבקש.  שנית, מכתב עו"ד שומר מיום 12.9.2004, נשלח למבקש בפקס ביום 22.12.2004. מכאן, כי לכל המאוחר ידע המבקש על פסק הדין ביום 22.12.2004, והבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור. שלישית, למבקש נודע על פסק הדין ביום 19.12.2004, עת פגש את עו"ד כהן בדיון בבית משפט השלום באשדוד. 

5.2.   המבקש חתם על התצהיר התומך בבקשה ביום 5.1.2005, והגיש את הערעור רק ביום 25.1.2005, ובכך הפגין רשלנות.

5.3.   סיכויי הערעור קלושים, והמבקש לא פירט בבקשה ולו טענה אחת כנגד פסק הדין.

5.4.    הארכת המועד להגשת הערעור תגרום לעיכוב בחלוקת כספי העיזבון בין עשרות יורשים - שתי אלמנות, 12 ילדים, עשרות נכדים. אין מקום לאפשר למבקש למשוך את ההליכים, אשר נמשכו משנת 1999. לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, הוא לא יוכל לפרוע את הנזקים שיגרום להם.

6.       לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.       כאמור בבקשה, פסק הדין הומצא כדין לבא כוח המבקש בבית הדין האזורי ביום 9.9.2004. לפיכך, המועד האחרון להגשת ערעור, בהתחשב בשביתה שהתקיימה ביום 21.9.2004 ובפגרת סוכות, הוא יום 18.10.2004. מכאן, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור משמעותי. גם אם, כטענת המבקש, לא קיבל את מכתב בא כוחו מיום 12.9.2004, אליו צורף פסק הדין, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד. בהתאם לפסיקה, מערכת היחסים בין בעל דין לבין בא כוחו, לרבות תקלות במערכת יחסים זו,  אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד.

עא"ח 3/99 פרומקין ולדימיר נ' ב.נ.ל סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, עבודה ארצי לב(2) 92.

בש"א 1312/00 אריה בוזגלו נ' המוסד לביטוח לאומי (עבודה ארצי לג (58) 25).