החלטה בתיק בשא 185558/05

התנגדות לביצוע שטר.

כללי

1.         המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב בחתימת החייבת העיקרית (אשר עשתה את השטר) ובערבות שתי ערבות, ביניהן המבקשת.

סכום השטר הוא: 35,000 ש"ח  ואולם תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"ס 20,000 ש"ח. במועד הגשת ההתנגדות עמדה יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל ע"ס 30,587 ש"ח.

תמצית טענות המבקשת

2.         שטר החוב ניתן להבטחת ביצוע חוזה שכירות בין המשיבה לבין החייבת העיקרית.

מעולם לא פנו למבקשת ולא הודיעו לה על הפרת חוזה השכירות על ידי החייבת העיקרית - השוכרת.

הפניה למבקשת הינה מוקדמת שכן על המשיבה היה לפנות תחילה לחייבת העיקרית. 

המבקשת הינה אחד משני ערבים מוגנים ולכן המשיבה הייתה רשאית לפנות לערבות רק לאחר מיצוי ההליכים כנגד החייבת העיקרית.

המשיבה פועלת בחוסר תום לב כאשר היא תובעת מהמבקשת את מלוא החוב.

ב"כ המשיבה ויתר על חקירה נגדית והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון ומסקנות

ערב יחיד - ערב מוגן

3.         בסיכומיה, זנחה המבקשת את הטענה בדבר היותה ערבה יחידה ו/או מוגנת.  מטעם זה כשלעצמו, אין להיזקק לטענה זו. יצוין, כי לא בכדי נזנחה הטענה שכן לא היה לה מקום מלכתחילה.

על מנת שערב יזכה למעמד של "ערב יחיד" או "ערב מוגן" על שני הצדדים להתקשרות לעמוד בהגדרות כפי שנקבעו בפרק ב' לחוק הערבות תשכ"ז - 1967 (להלן:"החוק"). אין די בכך שהמבקשת תענה על הגדרת "ערב יחיד" או "ערב מוגן", אלא יש צורך שגם המשיבה תענה על הגדרת "נושה".

"נושה" הינו "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל" (סעיף 19 לחוק).  המבקשת לא טענה, כי המשיבה עונה על הגדרה זו,  ואף לגרסתה, לא ניתן השטר בגדר עסקת הלוואה כי אם להבטחת ביצוע הסכם שכירות.

אשר על כן,  אין המבקשת  נהנית מההגנות המיוחדות להן זכאי "ערב יחיד" וממילא לא להגנות "ערב מוגן", ובכלל זאת אינה זכאית לטעון טענת מיצוי הליכים כנגד החייבת העיקרית, כמו גם טענה בדבר חלוקת החיוב בין הערבים בחלקים שווים.

דרישה מהחייב תחילה

4.         הגם שהמבקשת אינה ערבה יחידה או מוגנת, זכאית היא להינות מהגנת סעיף 8 לחוק הערבות הקובע כי:

"הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד,  אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו...".

( חוק הערבות, תשכ"ז - 1967 - רבדים- מאגר נבו)