החלטה בתיק בשא 182460/07

1.                   בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן ביום 24.9.07 בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבע 2. אין מחלוקת כי המבקש קיבל את התובענה אך לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד מאחר וסמך על עו"ד של הנתבעת מס' 1 אשר הבטיחו כי מרשתו תשא בעלות התביעה ובאחריות לה.

הליכי המשא ומתן של הנתבעת 1 עם המשיב נכשלו ובא כוחה נטש המערכה מבלי שהודיע למבקש דבר ולפיכך, ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

2.                   בהתאם להלכה הפסוקה, המחדל באי התגוננות כלפי התביעה ניתנת לריפוי בחיוב בהוצאות כך שנותרה רק השאלה האם המבקש הראה עילת הגנה הראויה להתברר בבית המשפט ומצדיקה בטול פסק הדין.

עיקר טענת המבקש הינה: "..המשיבה הגישה תביעתה בגין סחורה אשר כלל לא סופקה לידי ו/או לידי הנתבעת" וגם "לא חתמתי ולא קיבלתי את האמור באישורי הקבלה שמספרם..." (סעיפים 10 ו- 12 לתצהיר התומך בבקשה המתוקנת) וכי "...שסחורה זו סופקה למר אילן נקש באופן פרטי." (סעיף 11 לתצהיר הנ"ל).

3.                   המבקש נחקר במעמד הדיון ומתשובותיו של המבקש עלה כי אין מחלוקת באשר לאספקת הסחורה המיוצגת בתעודות המשלוח עליהן חתם המבקש ואשר צורפו לכתב התביעה.

בהתאם להודעת ב"כ המבקש אשר הוגשה היום ללשכתי כפי שנדרש בהחלטה מיום הדיון, מודה המבקש בחוב של 47,233 ש"ח.

באשר לסחורה זו טוען המבקש כי שולמה על ידי הנתבעת וכי הקבלות המעידות על התשלום מצויות בידי מר אילן נקש, מנהלה בפועל של הנתבעת 1 (סעיף 9 לתצהיר התומך בבקשה המתוקנת).

עוד עולה מחקירת המבקש כי הוא ומר נקש היו בעלים בחלקים שווים בנתבעת 1 בתקופה הרלוונטית לאספקת הסחורה.

ממוצג בש/3 עולה כי ביולי 2007 היה חשבונה של הנתבעת 1 מוגבל והמחאה שנתנה למשיב בסך 22,467.83 ש"ח חוללה.

4.                   אכן מעיון בתעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה ואשר על סמך תעודות אלה הונפקו חשבוניות מס לתשלום, עולה כי מוענו כולן לנתבעת 1 אך החתימה המאשרת את קבלת הסחורה נחתמה על ידי אנשים שונים. ניתן לראות בבירור כי מדובר בחתימות שונות מתעודה לתעודה, כגון הרצל, יגאל, עופר ועוד. תעודת משלוח 301473678 אף אינה חתומה כלל.

לא ניתן לשלול את גרסתו של המבקש כי הסחורה על פי תעודות המשלוח שלא נחתמו על ידו (או אפילו על ידי אילן נקש) סופקו ליעד אחר ולא לנתבעת 1 כלל כפי שטוען המבקש.

גרסה זו לא נסתרה בחקירה הנגדית ולא ניתן לומר כי הינה הגנת בדים.

המבקש כלל לא נשאל על זהותם של אותם חותמים ועל האפשרות כי עובדי הנתבעת 1 הם שחתמו על תעודות המשלוח הנ"ל שהיא האפשרות היחידה העשויה לסתור את גרסתו של המבקש כפי שניתנה.

ההמחאה (בש/3) לא הוצגה כמתייחסת לחשבונית מסוימת כך שאפילו לא ניתן לומר כי שולמה בגין סחורה אחרת מזו שהמבקש טוען כי סופקה לנתבעת 1. תשובת המבקש כי ההמחאה מתייחסת לסחורה שהתקבלה וניתנה במסגרת הסדר על חוב קיים, לא נסתרה אף היא.

5.                   עולה מכל האמור לעיל, כי למבקש עילות הגנה שונות באשר לשני חלקים של התביעה ואף החלטתי תתייחס לשני החלקים בנפרד.

פסק הדין מיום 24.9.07 בטל עד סכום של 470,190 ש"ח ללא תנאי.

בטול יתרת הסכום בפסק הדין הנ"ל ובסך 47,233 ש"ח מותנה בהפקדת סכום זה כערבון בתיק בית המשפט תוך 30 יום מהיום. הנני סבורה כי עילת ההגנה אשר בפי המבקש בגין סכום זה היא קלושה מאד. טענתו של המבקש בדבר תשלום הינה סתמית ואינה מפרטת מועדי תשלום ודרך התשלום גם אם אינה ידועה לו באופן מדוייק מחמת העדר מסמכים. המבקש טוען כי המסמכים בידי אילן נקש אך אינו מסביר מדוע אין לו גישה למסמכים אלה במיוחד כאשר הינו בעלים של מחצית המניות בנתבעת 1 יחד עם מר נקש.

המבקש ערב לבדו לחובות הנתבעת 1 ואף חתם על המחאה למשיב ביולי 2007 (בש/3) אשר חוללה כך שאף קבלה על תשלום אינה מועילה למבקש שכן ללא ספק ביולי 2007 עדיין חבה הנתבעת 1 כספים למשיב אשר לא שולמו.

לא יופקד הערבון במועד, יהא רשאי ב"כ המשיב לעתור לחתימה על פסיקתא בסכום חלקו של פסק הדין כאמור לעיל.