החלטה בתיק בשא 180477/07

1.      המבקשת הגישה התנגדות לביצוע 4 שיקים כדלהלן:

א.    שיק מספר 153 ע"ס 15,298 משוך ליום 30.11.06

ב.     שיק מספר 154 ע"ס 15,298 ש"ח משוך ליום 30.12.06

ג.       שיק מספר 217 ע"ס 78,794 ש"ח משוך ליום 5.1.07

ד.     שיק מספר 155 ע"ס 15,298 ש"ח משוך ליום 30.1.07.

2.      ההתנגדות נתמכה בתצהירו של מנהל המבקשת, מר חן סבן (להלן: " סבן"), שנחקר עליו.

3.      בתצהירו מציין סבן שבין הצדדים הושגה הסכמה לפיה המשיבה תמנע מלהפקיד את השיקים בהעדר אישור מפורש מאת המבקשת, וכנגד תפקיד המבקשת בידי המשיבה סחורה אשר בבעלותה בשווי של כ- 330,000 ש"ח שתאוחסן במחסני המשיבה, אשר יהא ביכולת המבקשת להביא למכירתה ו/או לחילופין לשלם עבור חובה למשיבה.

4.      נטען שהוסכם שהסחורה תשמש כבטחון בידי המשיבה לחוב השוטף של המבקשת וכי היא תשמור עליה ולא תעשה כל שימוש בסחורה.

5.      סבן מציין בתצהירו שעלה בידי המבקשת למכור חלק מהסחורה (ראה סעיף 9 לתצהיר) לצד ג' (להלן: " עסקת צד ג'"). משביקשה המבקשת מהמשיבה להחזיר את הסחורה שאופסנה במחסניה התברר שפרטים רבים מתוך הסחורה נעלמו.

6.      בנסיבות אלה, בוטלה אף עסקת צד ג'. המבקשת מציינת כי היא מתכוונת לתבוע הפסדים מהמשיבה בגין ביטול זה.

7.      המבקשת עותרת לקבל את הסחורה ו/או לחילופין לקזז באופן מלא בגין ערך הסחורה הנ"ל.

8.      המבקשת מציינת שהמשיבה חייבה אותה בחוב שוטף של 60,000 ש"ח והיא חולקת על סכום זה.

דיון והכרעה

9.      מהתכתובת בין הצדדים עולה שאכן הועברה סחורה על ידי המבקשת למשיבה "לשמירה עד לפירעון השיק". היינו לבטחון עד לתשלום שיק אחד, ולא שיקים אחדים; לעניין זה השיב סבן בחקירתו שהמדובר בסיכום כללי של פגישה, ולכן המדובר בניסוח כאמור. ניתן בשלב מקדמי זה של ההתנגדות לקבל את הטענה כי המדובר בהסדר כללי לגבי פרעון השיקים שלא כובדו, לרבות השיקים נשוא ההתנגדות.

10.  לגבי עסקת צד ג'-  לטענת המבקשת נגרמו לה נזקים בשל ביטול העסקה הנ"ל, אולם המבקשת לא פרטה כלל בבקשה מהו סכום העסקה, מהו שווי הסחורה הקשורה לעסקה, או אלו נזקים נגרמו לה כתוצאה מביטול העסקה. בהעדר פירוט שהוא, לא ניתן ליתן רשות להגן בעניין זה.

11.  המבקשת אף טוענת טענה כללית וסתמית בדבר נזקים שלכאורה נגרמו לה, ומציינת כי בכוונתה להגיש תביעה כנגד המשיבה - מובן שהיא רשאית לעשות כן, אולם באמור בבקשה כדי להוות מגן בפני התביעה השטרית.

12.  לגבי השבת הסחורה וקיזוז שוויה- טוענת המבקשת שהמשיבה מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונה וזכותה לקבל את הסחורה ו/או לחילופין לקזז באופן מלא את שווי הסחורה הנ"ל.

13.  מאחר ונטען שרק חלק מהסחורה נעלם, הרי הקיזוז הוא חלקי. בנסיבות אלה היה על המבקשת לפרט מהו הסכום אותו היא זכאית לקזז, וזאת לא עשתה. למעלה מהדרוש יצויין שהמשיבה מצידה ציינה שהמבקשת רשאית לקבל חזרה את הסחורה - או לפחות מה שנשאר ממנה.

14.  הלכה פסוקה היא כי טענת קיזוז אשר מועלית במסגרת בקשת רשות להתגונן טעונה פירוט מהותי ומלא "כשם שמפרטים כתב תביעה" (ראה: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו   (3), 518 וכן ראה:  ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ "ד מ    (2) 765,   ע"א 779/87 נח בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ"ד   (3), 304, עמ' 311-312).

אין בתצהיר סבן כל פירוט לעניין זה. הטענות נטענות באופן כללי וסתמי. כמו כן לא נטען ולא פורט מה הנזק שנגרם כתוצאה מעסקת צד ג' ומהפרת התחייבויותיו המבקשת כלפי צד ג'; לא צויינה זהותו של צד ג'; המבקשת אף לא צרפה ההסכם שנערך עם צד ג'.