החלטה בתיק בשא 17754/05

1.                  מהות הבקשה:

ביום 11.8.05 הגיש כונס הנכסים בקשה לאשר התקשרות עם חברת בולברד השקעות - שותפות מוגבלת (להלן: "הרוכשת") לשם מכירת זכויותיה של החברה במקרקעין הידועים כגוש 7422 חלקה 58 ברח' הרצל 4, ת"א (להלן: "המקרקעין").

המקרקעין משועבדים בשעבוד קבוע לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק").

הסכם הרכישה הינו לפי חוזה אשר צורף לבקשה בתמורה לסכום של 1,040,000 ש"ח.

בבקשה נאמר כי ביום 29.11.04 מונה המבקש ככונס נכסים קבוע על זכויות החברה במקרקעין.

לאחר מינויו פעל הכונס לשם מכירת המקרקעין במחיר הגבוה ביותר.

פעולות אלו תוארו ע"י כונס הנכסים בבקשה למתן הוראות לאישור עריכת התמחרות, אותה הגיש לביהמ"ש ביום 13.7.05.

ביום 20.7.05 התקיים דיון בביהמ"ש בבקשה ובהתנגדות החברה לבקשה, וכן בבקשת החברה לביטול מינוי הכונס ולעיכוב ביצוע הליכי המשכנתא.

בהחלטה נקבע כי ניתן לערוך את ההתמחרות ואין מקום לעכב את הליכי המימוש.

עם זאת, הוריתי להמתין עם אישור המכר עד עבור 21 יום, כדי שהחברה תוכל לפנות לבית המשפט בתביעה נגד הבנק ובבקשה לסעד זמני לעיכוב מימוש המשכנתא.

לכונס הנכסים הוגשו שלוש הצעות לרכישת המקרקעין וכונס הנכסים שלח להם הזמנות להתמחרות.

ביום 31.7.05 נערכה התמחרות אשר כללה את כל שלוש קבוצות המציעים.

כונס הנכסים עדכן את המציעים באשר להחלטת בית משפט מיום 20.7.05, ומסר להם עותקים מהתנגדות החברה לבקשת הכונס לעריכת התמחרות ומבקשת החברה לביטול מינוי הכונס.

המציעים עודכנו באשר להצעות השונות ובמהלך ההתמחרות שופרו ההצעות באופן משמעותי, כאשר בסופה של ההתמחרות היתה הצעת הרוכשת ההצעה הגבוהה ביותר.

כונס הנכסים טען כי ההצעה הינה סבירה בנסיבות העניין וכי שמאי מקרקעין העריך את המקרקעין בהליך של כינוס נכסים בסכום של 995,000 דולר, מבלי להתחשב בחבויות של היטל השבחה אשר הוערכו ע"י הכונס בסכום של 200,000 דולר.

הנושה המובטח הסכים לבקשה.

עוד ציין כונס הנכסים כי במועד אשר נקצב על ידי בית משפט לא ניתן צו עיכוב ביצוע למימוש הליכי המשכנתא.

ביקשתי את תגובת החברה והכנ"ר לבקשה.

הכנ"ר הודיע כי אין מקום לתגובתו שכן מדובר בהליך כינוס פרטי.