החלטה בתיק בשא 176837/07 - פסקדין

זו התנגדות לביצוע ארבעה שיקים, על סך קרן 1,200, 1,300, 1,700, 2,500, שזמן פירעונם 5/4/07, ועד 20/6/07. סכום החוב בתיק ההוצל"פ להיום 8,518 ש"ח. השיקים משוכים על ידי המבקשת, לפקודת נפרעת בשם "אריזות נייר 98", כאשר בגבם שלוש חתימות, של הנפרעת, של ק.נ.ש, ושל המשיב.

לטענת המבקשת, אדם בשם מוריס ניהל את הנפרעת, המבקשת עזרה לו בכך שנתנה לו שיקים דחויים ל-90 יום בממוצע, באמצעותם יוכל לקנות סחורה לעסק ולהתפרנס, הוסכם בין המבקשת למוריס שהשיקים ייפרעו, אך ורק לאחר שהוא ידאג להעביר למבקשת את כיסוי סכומי השיקים, לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד פירעונם. צוין שמוריס עשה שימוש לתשלום למבקשת, באמצעות חשבון אשתו. הסידור עבד תקופת מה, עד ששיקים של מוריס התחילו לחזור, ואז החל להעביר כסף מזומן למבקשת, וגם חדל מכך, אז התברר למבקשת, שהעסק של מוריס התמוטט, והוא הסתבך בשוק האפור, ולא יכול להחזיר את השיקים נשוא הדיון, כיוון שהשיקים הועברו כבר לשם. המבקשת טוענת לכישלון תמורה מלא, לעסקאות בלתי חוקיות בין מוריס למשיב, תוך חיובו בריבית אסורה, שמגיעה למאה אחוז לשנה, המבקשת טוענת כי השיקים הוצאו ממנה במרמה, ותוך הונאתו של מוריס שהינו אדם קשיש ומסכן.

ב"כ המשיב בדיון ויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, ומטעמים משפטיים, וטוען לדחיית הבקשה, מן הטעם שמדובר בתצהיר התנגדות סתמי וכללי, שנעדר פירוט הנדרש על פי ההלכה הפסוקה, לגופן של הטענות, טוען שהמבקשת נתנה למוריס, לגרסתה, שיקים טובה כנגד קבלת שיקים נגדיים שמועד פירעונם סמוך למועד השיקים שנתנה, ושהשיקים הועברו על ידי מוריס לצדדים שלישיים, מכאן טוען שניתנה תמורה, וכישלון אם היה, מבחינת תשלומים שמוריס לא שילם, קרה רק לאחר שהשיקים הועברו על ידי מוריס. משכך, נטען שאין כישלון תמורה, כן נטען לאחיזה כשורה של המשיב שהינו צד שלישי, ושטענות שמדובר בגביית ריבית בלתי חוקית, לא פורטו, נעשו על דרך השמועה, וללא תצהיר מטעם מוריס, שמסר את הפרטים למבקשת לטענתה.

ב"כ המבקשת טוען שהפירוט בבקשה מספק ולצרכי שלב דיוני זה, שיש לקבל את הטענות שבתצהיר ובהיעדר חקירה נגדית, טוען שבשלב זה אין הכרח לצרף תצהיר של מוריס, שיש לו אינטרס מנוגד, נטען שהמשיב לא טען בפנייתו, עת דרש התשלום, למעמד של אחיזה כשורה, וזו הודאת בעל דין, כאשר טענה לחוסר פירוט, נטענת מפי מי שבעצמו לא מפרט עיסוקו ופרטיו המלאים.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, ושמעתי את הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

אני סבור שניתן לראות בשיקים נשוא הדיון שיקים טובה, כאמור בסעיף 27 לפקודת השטרות, המבקשת מסרה שיקים לגרסתה, למוריס, על מנת שיוכל לקנות סחורה. סחורה קונים בכסף, ובשיקים סחירים, ניתן כידוע לעשות שימוש, לצורך קבלת אשראי, ו/או כסף, שבאמצעותם נרכשת סחורה. אין עסקה מסחרית אמיתית בין המבקשת למוריס, וכל תכלית מסירת השיקים טובה למוריס, צודק ב"כ המשיב שלפי התצהיר עצמו, המשיב נתן ערך, שכן מוריס העביר השיקים לצדדים שלישיים, נטען שקיבל כסף בריבית נשך, עניין זה לא פורט די הצורך, הגם שאין בשלב דיוני זה הכרח לצרף תצהיר של עד, אלא ניתן לציין את המקור למידע. על פי סעיף 27 (ב) לפקודת השטרות, אין זה משנה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שהמושך הינו מיטיב.

לעניין זה, אני מפנה להחלטתי בתיקי בש"א 155677/04 ו-155689/04, מיום 24/3/04, בעניין יעקב לבין נ' בנק המזרחי המאוחד , שם נדון עניין דומה במהותו, כאשר גם שם המבקש טען שהובטח לו על ידי הנפרע, כי ימים ספורים לפני מועד פירעונו של כל שיק, ימסור לו הנפרע את הסכום הנקוב בשיק במזומן כדי שיופקד בחשבון הבנק שלו, ולטענתו, כמו כאן, לא קיבל את תמורת השיקים נשוא הדיון שם, מן הנפרע, ובסמוך למועד הפירעון כמובטח.

באותו מקרה, החלטתי, בעמ' 6 להחלטה, כלהלן:

"בע"א 236/60 ש.שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או פד"י יד 3 בעמ' 2122, נדונה פרשה דומה, שם נמסרו שיקים כנגד שיקים ומבלי שהייתה עסקה או חוב אמיתי בין הנוגעים בדבר, בימ"ש קבע באותו מקרה שמושך השיקים חב כמיטיב לפי סעיף 27(ב) לפקודה, נאמר שם בעמ' 2133 מול האות ג' : -

"בין כל שלושת האנשים הנ"ל לא נעשתה כל עיסקה שבעקבותיה נוצר חוב שלתשלומו שימשו השיקים. השיקים מתוארים על ידי המערער כ"שיקים של

גלגול", היינו, כשיקים שהיו מיועדים לנפח באופן מלאכותי את חשבונו של אדם בבנק שאליו הוכנסו, ולאפשר בדרך זאת לבעל החשבון לקבל כסף מהבנק".

באותו מקרה מושך השיקים, טען כי לא קיבל תמורה בעד השיקים, שכן השיקים הנגדיים לא נפרעו וכי הבנק ידע שהוא עוסק בשיקים של גלגול. טענתו נדחתה ונקבע שהבנק אוחז בעד ערך.

ראה שם, בעמ' 2124 בסעיף 4 מול האות ג' : -

"והנה כאשר מסר מורגנובסר את השיקים לבנק המשיב, הוא קיבל קרדיט בעדם. הלוא זאת המטרה המוצהרת של הוצאת מסמך שכזה וגלגולו. היינו לאפשר לאדם אחר לקבל כסף בעדו, משקיבל, אין מוציא המסמך יכול לקבול על כך, שהאוחז נהיה לאוחז בעד ערך. לשם כך נולד המסמך הלזה".

במקרה שבפני אומנם אין מדובר בגלגול שיקים וקבלת שיק כנגד השיק שמושך המבקש, ואולם מהות הפעולה ותכליתה זהים, במקום לקבל שיק נגדי כמו שם, קיבל המבקש כאן התחייבות לתשלום סכום השיק במזומן מספר ימים קודם לפירעונו, וכאשר כמו בעניין שוירץ מטרת כל הפעולה ניפוח מלאכותי של חשבון הנפרע בבנק."

הדברים לעיל יפים גם לעניינינו, ומהם עולה, שהגם שאין מדובר כאן בבנק צד ג', אלא בצד ג' שנטען שהינו שוק אפור, עדיין תכלית פעולות המבקשת ומוריס, דומות לאותו מקרה, מדובר בצד ג' שמספק אשראי מחוץ למסגרת הבנקאית, ולא ראיתי שלמבקשת הגנה מפורטת בעניין, ומלבד טענות כלליות שצוטטו מפי מוריס. יצוין שהמועד האחרון להגשת התנגדות על ידי מוריס בתיק, ושהינו חייב נוסף בו, ולפי רישומי המחשב, חלף ביום 27/11/07, והתנגדות לא הוגשה. משמע לכאורה, קיים פסק דין חלוט בשלב זה כנגד מוריס.

אין צורך להיזקק לשאלת האחיזה כשורה, לגביה ב"כ הצדדים היו חלוקים, אכן, עניין אחיזה כשורה, ככלל אינו מתברר בשלב דיוני זה של הבר"ל, ואם יש צורך לבררו, די בכך כדי להעניק את מתן הרשות להגן, ואולם, כאן, כאמור, מדובר בשיקים טובה שנמסרו, ודי באחיזה כנגד ערך, על מנת לחייב את המיטיב - המבקשת כאן, כלפי המשיב, ועל פי סעיף 27 (ב) לפקודת השטרות.

 נוכח האמור, אני מורה על דחיית ההתנגדות, הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם, כן אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות הדיון בעניין, בסך 1,250 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.