החלטה בתיק בשא 176813/06

1.   זוהי בקשה לצו עיקול זמני שנדונה במעמד צד אחד. המשיבים הגישו בקשה לבטלו.

2. הבקשה לצו עיקול זמני הינה להטלת עיקול עצמי, על כספים של המשיב 2 (להלן "המשיב") המוחזקים על ידו בחשבון 430400/39 (להלן "חשבון פרטי") אצל המבקש.
3. כמו כן ניתן עיקול על כספים בפקדון ניירות ערך ופקדונות מכל סוג המצויים בחשבון הפרטי של המשיב 2 .
4. משיבה מס' 1 (להלן "המשיבה") מנהלת חשבון מס' 559000/91 (להלן "חשבון עסקי") אצל המבקש, היא חתמה על טופס ניהול חשבון כאשר על פיו רשאי המבקש לדרוש בכל עת סילוק היתרה הדיביטורית שתהא בחשבון העסקי כאשר היא התחייבה לשלם למבקש את היתרה בתוך 7 ימים מדרישתו הראשונה. המשיב חתם על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום לסילוק חובות המשיבה ראה נספח ד' לכתב התביעה. המשיב אינו ערב יחיד לאור היותו בעל ענין ושליטה במשיבה.
5. לטענת המבקש יתרת החוב בחשבון העסקי הגיע לסך של 624,073.55 ש"ח עד 30.6.06 לפי הפירוט כדלקמן:

סך של 585,028.91 ש"ח בגין יתרת אשראי שוטף .

סך של 30,675.46 ש"ח בגין חיובי כרטיס אשראי.

סך של 8,369.18 ש"ח בגין הלוואה במטבע ישראלי. צורף דף חשבון. עד ליום 7.9.06 גדלה יתרת החוב והגיעה לסך של 640,987.35 ש"ח (זהו סכום כתב התביעה).

6.         לטענת המבקש הבטיח המשיב פעמים רבות לפרוע את יתרת החוב אולם לא עמד בהבטחתו.

7.         עוד מציין המבקש בתצהירו ראה סעיף 22 כי מצויים בידו בטחונות להבטחת חלק מהחוב ואין הם מכסים את כל החוב. בכתב התביעה בסעיף 12 מצויין כי במקביל להגשת תביעה זו נוקט המבקש בהליכים שונים למימוש בטחונות, ביניהם כספי המשיב המשועבדים למבקש.

8.         כפי העולה מנהלים המשיבים את חשבונותיהם אצל המבקש שנים רבות, אולם לפני הגשת התביעה הועלו על ידי המשיב טענות בדבר זיוף מסמכים על ידי המבקש, טענה שהעכירה את היחסים והביאה את המבקש להוצאת מכתב דרישה ראה נ/1 כי על המשיבים לפרוע את החוב ומסגרת האשראי שניתנה לחשבון העסקי מתבטלת החל מ-1.6.06.

אמנם לאחר מועד זה, ניתנה ארכה נוספת עד 1.9.06 אולם מאחר והמחלוקות בין הצדדים לא נפתרו מחוץ לכתלי בית המשפט, הגיש המבקש את כתב התביעה והבקשה לצו עיקול זמני.

9.         יש לציין כי המשיבים הגישו בקשה לביטול צו עיקול כאשר היא נתמכה בתצהירו של המשיב אלא שבמהלך הדיון הודיע ב"כ המשיבים על משיכת התצהיר. לטענת ב"כ המבקש, לנוכח הטענות העובדתיות המועלות בתצהיר אין מקום להדרש כלל לבקשה לביטול עיקול.

10.        המצהירה מטעם המבקש נחקרה ארוכות על תצהירה על ידי ב"כ המשיבים ומתוך העדות עולה מסכת עובדתית אשר עליה מסתמכים גם המשיבים והיא כי המשיב התלונן על כך שסכום של 75,000 ש"ח שועבד (קוזז) למבקש מתוך כספי פק"מ שמצויים בחשבונו האישי, לטענת המשיב החתימה על המסמך הרלבנטי איננה חתימתו והיא מזוייפת.

11.        המשיבים מודים בחוב הנטען, למעט הסך של 75,000 ש"ח . ראה חקירתה של מצהירת המבקש (עמ' 2 לפרוטוקול).

"ש. האם נתקלת אי פעם שעמידן התכחש לחוב שהבנק טען לו. חוץ מהמקרה של 75,000 ש"ח.

ת. יש חוב אני לא רואה איך משלמים לו".

12.        כבר בשלב זה עלי להבהיר למשיבים כי אין זה המקום לבדוק, האם המסמך הקובע את השעבוד ע"ס 75,000 ש"ח מחשבון פק"מ הינו מזוייף. ענינים הקשורים למעשה פלילי יש לפנות למשטרה שתפקידה לטפל בכך.

13.        אולם גם אם תבדק תלונתו של המשיב ותמצא נכונה, עדיין נותרה יתרת חוב כפי שהיא, ללא כל קשר לשעבוד של 75,000 ש"ח . הרי המבקש לא מימש כל סכום מהכספים המצויים בחשבונו הפרטי של המשיב ולשם כך בא העיקול.