החלטה בתיק בשא 17681/07 - פסקדין

1.        בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרת התביעה.

2.        המבקשת עותרת בבקשתה לפטור אותה מתשלום אגרה, העומדת על סך של כ - 650 ש"ח, בגין תביעה כספית על סך של 52,000 ש"ח.

3.        תקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן "תקנות האגרות") קובעת כי בית המשפט לא יזקק להליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה לתקנות האגרות.        הכלל הוא שאגרת המשפט משולמת על ידי בעל הדין שפתח בהליך, מיד עם הגשתו לבית המשפט.

4.        תקנה 14(א) לתקנות האגרות, קובעת כי:

        "בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחניו, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו את תאריך הבקשה".

           בית המשפט מוסמך, אפוא, לפטור בעל דין מתשלום אגרה בהתקיים התנאים הבאים, במצטבר:

      א.      אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה.

           ב.       ההליך מגלה עילה.

           בכל מקרה, ינהג בית המשפט בזהירות מירבית בדונו בבקשות מסוג זה.

5.        הלכה היא כי המבקש פטור מחובת תשלום אגרה חייב להכבד וליתן פירוט מלא ומהימן על מצבו הכלכלי - הכנסותיו, הכנסות בני משפחתו, הוצאותיו השוטפות והמיוחדות וכל פרט אחר היכול לשפוך אור על מצבו הכלכלי האמיתי. באין פירוט מינימלי לא ניתן לדון בבקשה ודינה להדחות על הסף (ראה בש"א 128/89 מצא נגד מצא; בש"א 287/92 מאור נגד מדינת ישראל).

           יתירה מזאת, על המבקש פטור מתשלום אגרת תביעה להציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי במטרה להוכיח כי אינו יכול לשלם את אגרת התביעה (ראה בש"א 6669/04 מגרפטה נגד מנורה בע"מ).

בנוסף, הלכה היא כי על המבקש להראות כי עשה ופעל באופן סביר ועשה ניסיון אמיתי לגייס את כספי האגרה והוא לא ישמע בטענה של חוסר יכולת אם נמנע מלעשות כן (ראה למשל ב.ש.א. (ירושלים) 2404/03 חוליית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נגד מדינת ישראל ואח' וכן, רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

6.         ראוי לציין, כי ביום 31/10/2007 הגישה המבקשת בקשה לפטור מאגרה. הבקשה נתמכה בתצהיר קצר ולא צורפו אליה מסמכים כלשהם ולפיכך, נדחתה על הסף בהחלטתי מיום 1/11/2007. לכאורה, משנדונה בקשתה הראשונה של המבקשת ונדחתה, לא היה מקום לדון כלל בבקשה נוספת שהוגשה על ידה. עם זאת, ב"כ המבקשת מציין כי אי צרוף המסמכים נבע מטעות משרדית גרידא ולכן, אינני מקשה על המבקשת בעניין זה.

7.         המבקשת טוענת בתצהירה כי היא עובדת בעיריית חיפה, גרושה ומתגוררת בדירה לבדה. לטענתה, אין לה הכנסות ממקורות נוספים והיא משלמת דמי שכירות בסך של כ - 1,200 ש"ח בחודש בנוסף לתשלומים נוספים כגון מים, חשמל, ארנונה, כלכלה וכו'.

            המבקשת בחרה משום מה לצרף לבקשתה תדפיס תנועות בחשבון העו"ש שלה לחודשים יולי ואוגוסט בלבד, ללא אישור יתרות בחשבון. עיון במסמכיה של המבקשת מעלה, כי היא משלמת סכום לא מבוטל בגין שימוש בטלפון סלולרי ומנגד, צורף חשבון טלפון דו-חודשי של חברת בזק על סך של 1,307 ש"ח. בנוסף, הנספח לחוזה השכירות, אשר צורף לבקשה, חתום על ידי צד אחד בלבד ואכן, יש אי בהירות לגבי התאריכים הנזכרים בו, כמפורט בתגובת המשיבה.

            יתירה מזאת, המבקשת לא פרטה בבקשתה מהן הפעולות שעשתה על מנת לגייס את סכום האגרה הנדרש.

8.         למעלה מן הצורך, אציין כי נראה, לפחות לכאורה, כי סכום התביעה מופרז. המבקשת הגישה תביעה על סך של 52,000 ש"ח, כאשר לא מצאתי בנספחי התביעה אסמכתאות שיעידו על ההוצאות הנטענות בסעיפים 14 ב', ג' ו - ד' לכתב התביעה, המהווים את עיקר סכום התביעה.

9.         לאור הנתונים שהוצגו בפני, אני סבור כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה לפי תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות) ולפיכך, דין הבקשה להדחות. עם זאת, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 14(ז), אני מורה כי אגרת התביעה תשולם על ידי המבקשת בשני תשלומים חודשיים, שווים, האחד - עד ליום 10/1/2008 והשני - עד ליום 10/2/2008.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.