בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
|
17480-04,8617-04
28/11/2005
|
בפני השופט:
הרשמת ש. פומרנץ
|
| - נגד - |
התובע:
חליפה זליכה
עו"ד טרסר
|
הנתבע:
בנק מסד בע"מ
עו"ד שקור
|
| החלטה |
הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת בגין ערבותה למסגרת אשראי בחשבון אחותה, החייבת העיקרית.
לכתב - התביעה צורפו הנספחים הבאים:
1. כתב - התחייבות וערבות למסגרת אשראי מיום 21.6.96.
2. כתב - התחייבות וערבות למסגרת אשראי מיום 17.11.96.
3. פסק - דין מיום 20.10.99 שניתן נגד החייבת העיקרית.
4. הודעת הכונס בדבר מתן צו כינוס נכסים ביום 25.10.01 נגד החייבת העיקרית.
5. תדפיס יתרת - ההלוואה לערב ושיעורי הריבית.
6. אישור הבנק על גובה הריבית.
למבקשת שתי טענות כנגד תביעת הבנק. האחת, שהבנק לא הודיע לה על ביטול מסגרת האשראי בניגוד לחובתו על פי כתבי ההתחייבות והערבות עליהם חתמה, והשניה, כי הבנק לא הודיע לה על נקיטת ההליכים נגד החייבת, וכן לא פנה אליה במהלך כל השנים, ומחדליו גרמו לצבירת ריבית, שאין לחייבה בה.
במועד חתימת כתבי - הערבות מסרה המבקשת את כתובתה: רח' אבן גבירול 30, חיפה, וכך נרשם בגוף המסמכים.
בסעיף 36 לכתב - הערבות נאמר כלהלן: "כל הודעה שתישלח באמצעות הדואר ע"י הבנק אל הלווה או הערבים במכתב רשום או רגיל .... לפי כתובת הנזכרת להלן (לגבי מי מן הערבים) .... תייחשב להודעה חוקית שנתקבלה ע"י ..... הערבים תוך 72 שעות מזמן שנשלח המכתב הכולל את ההודעה".
בחקירתה הנגדית אישרה המבקשת: "אחי מתגורר ברח' אבן גבירול 30 בחיפה. הייתי גרה באבן גבירול 30 חיפה .... כשחתמתי על הערבות ב - 6/96, אני חתומה על כתב - הערבות, בת.ז. לא שיניתי ונשארה הכתובת אבן גבירול 30 חיפה. כשחתמתי על כתב - הערבות הייתי באה לבית - המשפחה ברח' אבן גבירול 30 חיפה וגם הייתי מקבלת דואר שם .... מה שבני המשפחה היו מקבלים ברח' אבן גבירול 30, דברי דואר, היו מוסרים לי". המבקשת ציינה בנוסף כי כתובתה למשלוח דברי דואר "אז זה היה ת.ד. 4334 חיפה".
ב - 9.6.97 נשלח למבקשת בכתובתה ברח' אבן - גבירול 30 מכתב מאת הבנק שכותרתו: "דרישה לתשלום חובות". בשוליו העליונים של המכתב נרשם: "המכתב חזר". לאחר שחזר המכתב, הוא "נמסר ללקוחה בסניף".
מן התרשומת על המכתב אנו למדים כי המכתב נמסר למבקשת בסניף הבנק ביום 3.7.97 כפי שמצויין שם, והיא אישרה את קבלת המכתב בחתימת ידה. חתימתה על המכתב מיום 9.6.97 (מש/1) זהה לחתימתה על כתב - הערבות, ועובדה זו מפריכה את דבריה בחקירתה הנגדית כי "מעולם לא ראיתי אותו, המכתב הזה לא נמסר לי". במכתב זה מודיע הבנק למבקשת כי בחשבונה של אחותה, החייבת העיקרית, קיימת יתרת - חוב שלא נפרעת, והמבקשת, בהיותה ערבה לחוב, מתבקשת לסור לסניף הבנק לסילוק החוב על פי ערבותה.
המבקשת קיבלה לידיה את מכתב הבנק ואישרה את קבלתו בחתימת ידה, ואיני מקבלת את טענתה כי לא ידעה על יתרות - החוב שנוצרו בחשבון אחותה. למבקשת הוצג מכתב - התראה נוסף מאת הבנק מיום 9.10.97 אשר נשלח גם הוא לכתובת שנמסרה מטעמה בכתב - הערבות, אבן גבירול 30, ואשר לדבריה, שם היתה מקבלת את דברי הדואר שלה, וגם במכתב זה נדרשה המבקשת כערבה לחשבון אחותה, לפרוע את יתרת - החוב הקיימת בחשבון. (מש/1).
במסגרת מוצג מש/1 הוגש מכתב שלישי שנשלח למבקשת וגם בו היא נדרשה לסלק את יתרת - החוב על פי ערבותה. מכתב זה מוען למבקשת בת.ד. 4334, חיפה, וזוהי תיבת הדואר, שהמבקשת אישרה, כי שימשה ככתובתה למשלוח דברי דואר. המבקשת אמרה כי בשפרעם היו בעיות עם הדואר ולכן פתחה תא דואר בחיפה.
כל עוד לא שינתה המבקשת את כתובתה במסמכי הבנק, ולא הציגה מכתב על הודעה לשינוי כתובתה, הרי שעל פי סעיף 36 לכתב - ההתחייבות המצוטט לעיל, כל הודעה מטעם הבנק נחשבת כהודעה שנתקבלה על ידה. כאמור, המכתב הראשון מיום 9.6.97 נמסר למבקשת בסניף, והיא חתמה על קבלתו. המבקשת התעלמה פעם אחר פעם מדרישות הבנק, ואני דוחה את הטענה שלא ידעה על יתרת - החוב בזמן אמת.
צודק ב"כ המשיב כי המבקשת מושתקת מלטעון שלא הודע לה על חובות אחותה, ואין אפוא ממש בטענתה כי מחדלי הבנק הם שגרמו לניפוח החוב.