החלטה בתיק בשא 174208/05 - פסקדין

1.         המבקשת ובנה הגישו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מצד המשיבים כנגדם, לאסור על המשיבים להתקרב אל המבקשים בטווח של 50 מטר, להטרידם, לבלוש אחריהם, ולמנוע מהם שימוש בדירתם.

2.         המבקשת ובנה מתגוררים בבנין ברח' רובינשטיין 49, ביפו ד'. המבקשת הינה אלמנה, הסובלת מנכות לצמיתות בשעור של 75% ובנה בן השלוש עשרה הינו תלמיד בית ספר.

3.         המשיבים הינם שכניה של המבקשת המתגוררים באותו בנין .

4.         בין הצדדים מתקיים סכסוך מזה שנים רבות, ואף נוהלו הליכים בפני המפקח על המקרקעין אשר בהם נקבעה חובתה של המבקשת לשאת בתשלומי ועד הבית, חובה המופרת על ידי המבקשת.

5.         בבקשה זו , אשר הוגשה ביום 16.8.05, טוענת המבקשת כי בעקבות אסיפת דיירים שהתקיימה ביום 3.3.05, החל המשיב 1 להכותה, שבר את משקפיה, ובעט בה. המבקשת הגישה תלונה במשטרה על ארוע זה.

            ארוע נוסף התרחש לפני פסח, המבקשת טוענת כי שמעה מדירתה חבטות בקיר ויצאה למרפסת השירות שם ראתה כי המשיב עומד וחובט בצינורות של הדודים בקיר.

            המבקשת ביקשה ממנו לחדול מפעולתו זו, ומשלא נענה, ניסתה לשבור את חלון מרפסת השירות של הדירה הסמוכה בעזרת מטאטא, אך המשיב 2 חטף ממנה את המקל שבידה, חבט בה וגרם לה לשטפי דם בגינם נאלצה לקבל טיפול רפואי. על ארוע זה הוגשה תלונה, וכן צורפה תעודה רפואית המעידה עליו.

6.         המשיבים טוענים כי המבקשת מסוכסכת עם רוב הדיירים בבנין , מחרחרת ריב ומדון סידרתית וכי מעולם לא סבלה מאלימות פיזית או מילולית של שכניה. לטענתם, באותה אסיפת דיירים עוררה המבקשת פרובוקציה, הכתה את המשיב 1 בפניו, טלטלה את ידיה והפילה בעצמה את משקפיה שנשברו.

            המשיבים הגישו מצידם תלונה במשטרה כנגד המבקשת, ושתי התלונות ההדדיות נסגרו על ידי המשטרה.

7.         המשיבים מונים סדרה של מעשים המעידים לשיטתם כי המבקשת עושה דין לעצמה, אינה משלמת את מיסי  הועד המינימליים (40 ש"ח לחודש) ומסוכסכת עם יתר דיירי הבנין (צורף מכתב הנושא חתימת הדיירים האחרים כנגד המבקשת). לטענתם, טענותיה של המבקשת המייחסות להם אלימות פיזית או מילולית הינן טענות סרק.

8.         קודם להגשת הבקשה למתן הצו הוגש על ידי המבקשת כתב תביעה, לפני המפקחת על המקרקעין העותר למתן צו עשה לנתינת מפתחות הגג והמחסנים למבקשת וליתר הדיירים , בניגוד  לנוהג הרווח לפיו המשיבים נעלו את המרתף ואת המחסנים ואינם מתירים לאיש לעשות בהם שימוש. פסק הדין דחה את התביעה אך הורה למשיבים לאפשר למבקשת לאחסן במחסן, בשטח המיועד לה, אריחי רצפה.

דיון

9.         מטרת חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחרותו או בגופו .

            המושג הטרדה מאיימת "מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים" ועל פי נסיון החיים המצטבר מקיימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד... עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.

            הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה". (הח' 23.7.01.3028 ).

10.       "יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם , אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית משפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד,תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו ... ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה". (ראה בר"ע י-ם 179/04  נס שובל נ' מרים ניסים).

11.       לאחר שעיינתי בתצהירי הצדדים ושמעתי את טענותיהם ומצוקותיהם באופן בלתי פורמלי (שלא באמצעות חקירה נגדית) הריני לדחות את הבקשה ולהלן נימוקי:

א.        סכסוך השכנים בין הצדדים הינו חריף, ומן הראוי שלא יקבעו במסמרות צוים ואמירות אשר ישמשו "כלי נשק ותחמושת" להבעיר אש הסכסוך עוד ועוד.

ב.         האירועים אליהם מתייחסת המבקשת לא התרחשו בסמוך להגשת הבקשה אף לא מצאתי כי צוינו והוזכרו בכתב התביעה שהגישה המבקשת ביום 9.6.05.

ג.         למבקשת  רגישות יתר להתנהגות של שכניה, והדבר אף עלה מהתנהגותה באולם בית המשפט, ביחסה למשיבים הטרדה מקום שבית המשפט לא היה סבור כך .