החלטה בתיק בשא 173859/06 - פסקדין

1. זוהי בקשה להטלת עיקולים (שנדונה במעמד צד אחד) ובקשה לביטולם.
2. המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שיק (להלן: " השיק"), כנגד מר דורון אברהמי, שהוא בעלה של המשיבה (להלן: " החייב 1"), בהמשך ביקש המבקש לצרף גם את המשיבה כחייבת נוספת לתיק וקיבל צו עיקול על נכס של המשיבה, בטרם מתן אזהרה.
3. המבקש טוען, כי המשיבה הינה תושבת חוץ, זהו הנכס היחידי שיש לה- יש לה נושים נוספים, ולאחר הטלת העיקול, היא העבירה את הנכס לאחיה, פעולה זו מצביעה על הברחת רכוש. כנגד המשיבה ננקטים הליכי פשיטת רגל במקום מגוריה בלונדון.
4. המשיבה טוענת, כי היא איננה חתומה כלל על השיק. היא שורבבה לתיק ההוצאה לפועל על מנת שהמבקש יוכל לבצע צו עיקול על נכס שלה.
5. לטענתה, המבקש הגיש בקשה לביצוע השיק, כאשר נטען על ידו, כי החייב 1 חתם על השיק, אולם משנוכח לדעת, כי סיכוייו לגבות ממנו את סכום השיק הינם קלושים ביותר, הוא הגיש בקשה לצרף את המשיבה לתיק.
6. הבקשה לביטול עיקול נתמכת על ידי תצהיר של החייב 1, אשר מאשר, כי הוא חתום על השיק, צורף גם אישור מאת הבנק הנמשך, כי החתימה על פני השיק היא של החייב 1, כמו כן צורפו דוגמאות חתימה של החייב 1 ושל המשיבה.
7. להשלמת התשתית העובדתית, יש לציין, כי ההתנגדות שהגישה המשיבה התקבלה, בהסכמה. בין לבין הגיש המבקש בקשה לתקן את כתב התביעה, שנתקבלה. בית המשפט קבע בהחלטה, כי אינו מקבל את טענת המשיבה לדחות את הטענות העובדתיות החלופיות של המבקש ביחס לזהות הגורם שחתם על השיק וקבע, כי טענת המבקש, כי איננו יודע מי חתום על השיק, הצהרה זו מספקת לאור הוראות תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").
8. לפיכך טוען המבקש, כי בית המשפט לא קבע עדיין, מי חתם על השיק ולפיכך לא ניתן בהליך ביניים לקבוע כאן, כי אין המשיבה חתומה על השיק.
9. השיק נמשך מחשבון המשותף למשיבה ולחייב 1, ואין צורך בחתימה של שני הצדדים לשם ביצוע פעולות בחשבון, אלא חתימה של אחד משניהם. לפיכך מערכת היחסים בין המשיבה לחייב 1 הייתה מערכת של שולח (המשיבה) ושלוח (החייב 1) ובעיקר לנוכח העובדה, כי מדובר בתושבת חוץ.

מסקנות :

10. ראשית יש לציין, כי בקשה לתיקון כתב תביעה נענית בדרך כלל, באופן ליברלי, בעיקר כאשר טרם החלו בהבאת ראיות. גישת בתי המשפט הינה, כי התיקון נועד להועיל לבעלי הדין לגבש את השאלות האמיתיות שבמחלוקת. (ראה ספרו של הנשיא א. גורן - סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 120).
11. דין אחר הוא לבקשה להטלת עיקול, כאשר טרם נתבררה חבותו של הנתבע. המבקש את צו העיקול אמור לעמוד במשוכה גבוהה של שכנוע בית המשפט בקיומה של עילת תביעה. ראה תקנה 362(א) לתקנות. "... רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..."
12. זוהי השאלה הראשונה שעל בית המשפט לדון בה בבקשה לסעד זמני- היא נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. אמנם אין בית המשפט אמור להפעיל שיקול דעת לצורך קביעה סופית בסיכויי התביעה, אלא לקבוע את הזכות לכאורה.כלומר הדיון בבקשה להטלת עיקול שונה במהותו מבקשה לתיקון כתב תביעה.
13. במקרה דנן שוכנעתי- ברמה הנדרשת לשם מתן החלטה בבקשה להטלת עיקול, כי המשיבה לא חתמה על השיק. כפי העולה, המשיבה מתגוררת דרך קבע בלונדון. החשבון ממנו נמשך השיק הינו אמנם חשבון משותף לחייב 1 ולמשיבה, אולם החייב 1 הוא זה שפעל לבד בחשבון ומשך ממנו שיקים. ראה עדותו עמ' 9:

" ש. את השיק שאתה נתת למה השיק יצא מחשבון משותף שלך ושל אשתך.

ת. זה החשבון האישי היחידי שיש בארץ

ש. משכת שיקים נוספים מהחשבון הזה.

ת. לא השתמשתי הרבה בחשבון. מדי פעם השתמשתי לצרכיי האישיים. חשבון שנוהל רק על ידי ב 15 השנים האחרונים (האחרונות) שאני נמצא בארץ ללא אשתי".

14. נסיבות מסירת השיק מצביעות על כך שהשיק ניתן ונחתם על ידי החייב 1. כעולה המבקש הגיע למשרדו של החייב 1 כדי לתת לו הלוואה בסך 100,000 ש"ח ובעת מתן שיק ההלוואה ביקש לקבל מהחייב 1 שיק נגדי על סכום הקרן. המשיבה הייתה באותה עת בלונדון, גם לפני הפגישה הזו וגם לאחריה ועד עצם היום.