החלטה בתיק בשא 17378/05 - פסקדין

לפני התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה כנגד המבקש את השיק שמשך וחולל לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקש טוען לכשלון תמורה מלא וכי אינו חייב לשלם את סכום השיק, וכי אין בינו לבין המשיבה שום קשר עסקי.

לטענתו השיק הוצא ממנו במרמה ובתחבולה ובענין זה הגיש תלונה במשטרה , עוד הוא טען כי פרטי השיק מולאו ע"י אדם בשם רפאעי נור מוחמד מכפר מג'ד אלכרום.

המבקש צירף לתצהירו תצהיר של רפאעי מוחמד מחמוד נור.

לטע נתו, יש בתצהיר כדי להצביע כי אינו חייב עפ"י השטר נשוא ההתנגדות.

אומר כבר עתה, כי מר נור מוחמד מחמוד רפאעי, לא התייצב לדיון  ועל כן לא ניתן להיבנות מהפנייה לתצהיר שלא  נחקר בו המצהיר בדיון.

יחד עם זא ת, וכפי שאפרט בהמשך, אין בתצהיר כדי לתמוך באיזה מטענות המבקש.

השיק נשוא ההתיגדות חולל בהעדר כיסוי.  

המבקש ציין בעדותו כי ביטל את השיק נשוא ההתנגדות, אך לא טען זאת בתצהירו, ואפ לא צירף א ישור כלשהו לפיו שיק זה בוטל.

אמנם, אין המבקש צריך להציג את ראיותיו להוכחת הגנתו, אך כאשר טוען המבקש בעדותו כי אישור כזה קיים אצלו ונמצא בביתו, התוצאה היא, שאם אכן היה קיים אישור כזה, היה פועל לרעתו מבחינה ראייתית .

המבקש משתית את הגנתו על טענה אחת, כי השיק נשוא ההתנגדות ביחד עם שיקים אחרים הוצאו ממנו, במרמה ובתחבולה.

המבקש לא פירט בתצהירו מהם מעשה המרמה או התחבולה בגינו הוצאו  ממנו השיקים.

על חובת הפירוט בתצהיר,  דומה שאין היום מחלוקת פוסקים וכך נקבע בספרו של כב' הש' דוד בר-אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהד' שביעית עמ' 129, 130:

            " נתבע המבקש רשות להגן חייב להכנס לפרטי העובדות,

            וביחוד אמורים הדברים כאשר הוא מתגונן בטענת תרמית

            או קנוניה.

            הנתבע לא יקבל רשות להתגונן על יסוד טענה סתמית או

            מעורפלת של תרמית, קנוניה, וטענות דומות להן.