החלטה בתיק בשא 173559/06

1. בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 25.7.06.

2. המבקש מודה כי קיבל את התביעה בחודש יוני 2006.

אכן צורף אישור מסירה  חתום על ידי  המבקש ביום 11.6.06.

אשר על כן, לאור מסירת כתב התביעה בה מודה המבקש, אין עסקינן בביטול פסק דין מחובת הצדק.

3. על כן, אבחן האם יש לבטל את פסק הדין מפאת שיקול דעת בית המשפט.

             כאשר בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו באשר לביטול פסק הדין, בית המשפט מציב שתי שאלות שעליהן יש לתת תשובה.

השאלה הראשונה, מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן ?!

השאלה השנייה, מה מידת סיכוי ההצלחה כי ההגנה תתקבל ?!    

כידוע השאלה השנייה היא המכרעת.

(ראה:א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 283 וההפניה שם).

4. המחדל בהגשת כתב הגנה-

(1) המבקש טוען כי בשל נסיבות אישיות, לאור שהותו של בנו בלבנון במהלך שירותו הצבאי וחרדתו לבנו, הזניח את הטיפול בעסקיו ובנושאים אחרים עד לשובו של בנו לישראל.

המבקש לא טרח להציג אישור מרשויות הצבא התומך בטענה זו, לא צירף אישור פסיכיאטר כי בדבר קיומה של חרדה, חומרתה והעדר תפקודו.

           על כן טענתו של המבקש נטענה בעלמא וללא תשתית ראייתית מספקת.

           מעבר לכך, אינני משוכנעת כי הטעם אשר הציג המבקש הינו טעם ממשי, המזכה את המבקש

           בביטול פסק הדין.

(2) עוד טוען המבקש כי לא ידע מהם המועדים להגשת כתב הגנה בשל אי צירוף טופס הזמנה לדין.