החלטה בתיק בשא 17275/06

רקע

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 29/5/06 בהעדר הגנה.

1.         המדובר בתביעה כספית בסדר דין מקוצר בעקבות אי תשלום הלוואת משכנתא שניתנה ביום 12/5/02.

2.         התביעה בתיק העיקרי הוגשה ביום 24/04/06, אין חולק כי כתב התביעה נמסר לתובעת במועד 26/04/06, אולם לא הוגשה בקשת רשות להתגונן  מטעם המבקש, משכך ניתן פסק דין נשוא הבקשה.

3.         אין חולק כי המבקש לא טרח להגיש בקשה לביטול פסק דין, גם בעת שהומצאה לו האזהרה ביום 21/6/06, אלא הגיש בקשה להכרזה כחייב מוגבל באמצעים, וזאת עשה רק ביום 12/9/06.

4.         אין ספק כי הטעמים לאי הגשת כתב הגנה מקוממים, ומעידים אף על רשלנות, אם כי לא על זלזול בהליך, וכנראה התבססו מהתרשלותו של המשיב בבירור עובדות התביעה נגדו.

טענות המבקש

1.         הבנק בהיותו בנק מלווה של הפרויקט מחד ונותן הלוואה למבקש מאידך הפר את חובת הגילוי ותום הלב, שכן לא גילה למבקש כל פרט מהותי לגבי השירות לרבות קשייו של הקבלן.

2.         הבנק איפשר את מכירת דירתו של המבקש לרוכש אחר, ללא הסכמת המבקש וגם לאחר שהתרצה והסכים להחליף את דירתו בדירה אחרת בקומה, בהסתמך על הבטחה שניתנה לו כי הדייר שקנה את דירתו יעבור לפרויקט אחר. בפועל הפרויקט לא הושלם וכיום אין למבקש את דירתו המקורית והוא עלול גם להפסיד בהליך המשפטי נגד הדייר האחר על הדירה, ולהישאר גם ללא הדירה החלופית.

3.         לאחר חתימת החוזה העביר הבנק לקבלן כספים שלא עפ"י התקדמות הבנייה בפועל ומעבר לסכומים שהיה צריך להעביר, מבלי שכספים אילו הובטחו כנדרש מלכתחילה, ובסטייה מלוח התשלומים הקבוע בדין, כך שתשלומים הועברו לקבלן ביתר ובעודף על הנדרש.

4.         המבקש איננו בעל השכלה משפטית, והיכולת שלו להבין את תוכנם של מסמכים משפטיים מועטה, שכן בתקופה המדוברת קיבל המבקש מסמכים שונים בהליכים שונים, כולם בנוגע לבעיות אליהן נקלע בשל הפרויקט  של נתיב דוד.

5.         המבקש בתקופה המדוברת היה שרוי בחובות והיו לו נושים רבים, תיקי הוצל"פ ותיקים נוספים בבית משפט, עד שלא ידע להבחין מה מבין המסמכים קשור לאיזה הליך משפטי ומה עליו לעשות בכדי להינצל מכל הבעיות אשר החלו לפקוד את חייו וחיי משפחתו. משכך העדיף המבקש קודם לפעול בהוצל"פ לאיחוד התיקים שכן העיקולים הכבידו עליו.  אחר כך כשנודע למבקש קיומו של העיקול ומקורו יצר קשר עם ב"כ לטפל בתיק נשוא הבקשה, ולמעשה בין היום שבו נודע לו על קיומו של פסק הדין ועד שדאג שתוגש הבקשה לביטולו עברו ימים בודדים בלבד - הוא הזמן שהיה דרוש כדי להכין את הבקשה לביטול.

6.         למשיב לא צפוי להיגרם כל נזק ממשי באם יעוכבו הליכים אלו, בשל השעבוד הרובץ ממילא על דירת המבקש.  

טענות המשיב

1.         כתב התביעה נמסר כדין ואישית ביום 26/04/06, ומשחלף המועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה, הוגשה בקשה למתן פסק דין, וזה ניתן כדין ביום 29/05/06.

2.         ביום 21/06/06 נמסרה לנתבע אזהרה, כאשר החייב הגיש רק ב-12/09/06  בתיק ההוצל"פ נשוא התביעה, בקשה להכרזה כחייב מוגבל, לאיחוד תיקים ולעיכוב הליכים.

3.         המבקש כאמור הגיש בקשה לביטול פסק דין, רק ביום 09/11/06 רק בחלוף למעלה מ-5 חודשים ממסירת האזהרה, בעוד שבקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

4.         המבקש לא הציג כל נימוק שהוא לאיחור שיצדיק הארכת מועד להגשת בקשה זו.   

5.         טענות ההגנה של המבקש עמומות וכלליות הן, ואינן מעלות אפילו עילת הגנה ממשית אחת כנגד כתב התביעה, אשר יש בה כדי להעניק לו רשות להתגונן.

6.         לגופו של עניין, אין מחלוקת כי המבקש הגיש בפני הבנק הסכם מכר חתום על ידו לפיו רכש דירה מאת חברת נתיב דוד, ואין חולק כי חתם על הסכם הלוואה, אין מחלוקת כי בין היתר לאור מסמכי הלוואה אילו, העביר הבנק הסך 387,000 ש"ח מכספי ההלוואה למוכר וסך של 15,867 לחברת הביטוח שביטחה את ההלוואה, וכי כספי ההלוואה אילו לא הושבו לבנק, לא בהתאם לתנאי ההלוואה ולא בכלל.