החלטה בתיק בשא 17270/06

בפני בקשה לדחות על הסף את הערעור שהגיש המשיב בשל העובדה שהערעור על פסק הדין של כב' הש' ז. אגי מבית המשפט קמא הוגש ביום 20.2.06 בעוד שפסק הדין קמא ניתן ביום 14.8.05 בהעדר הצדדים.

לבקשה צורף אישור מסירה של בית המשפט של פסק הדין שנשלח אל המשיב על ידי מזכירות בית המשפט בדואר רשום וחזר ביום 22.9.05 מבית הדואר ברמלה, לאחר שלא נדרש על ידי המשיב. הכתובת אליה נשלח פסק הדין הינה ת.ד. 252 ברמלה - הכתובת שמסר המשיב ככתובתו למסירת כתבי בית דין.

גם מכתב מטעם ב"כ המבקש מיום 11.10.05 אליו צורף ערעור שהגיש המבקש על פסק דינה של כב' הש' ז' אגי ביום 11.10.05, לפי כתובתו של המשיב  בת.א. 252 רמלה, חזר מסניף הדואר ברמלה לאחר שלא נדרש, בשנית, גם ביום 23.10.05 חזר עם ציון "לא נדרש".

המבקש טוען כי בהתאם לתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן:"התקנות"), נקבע כי כל עוד לא הודיע בעל דין בהודעה בכתב לבית המשפט על שינוי מענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.

בסעיף 57ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ה - 1971, נקבע כי המצאה בדואר רואים אותה, אם אין הוראה אחרת משתמעת, כמבוצעת במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר.

אין מחלוקת כי דברי הדואר נשלחו למשיב בדואר רשום עם אישור מסירה.

המבקש טוען כי משהונחה הודעה על דבר דואר רשום בתיבת הדואר של המשיב, בסניף הדואר, הרי שאם לא הוציא המשיב את דבר הדואר, רואים אותו כמי שהומצא לו פסק הדין כראוי.

המבקש מציין בנוסף, כי עוד בחודש יוני 2005 ביקש המשיב פעם שניה מכב' הש' אגי ליתן פסק דין ומכאן שעקב אחר הנעשה בתיק ולמרות זאת, הגיש את הערעור באיחור של למעלה מ- 5 חודשים.

המשיב טוען כי עוד ב- 27.3.06 הפקיד את כספי הערובה שנדרש להפקיד על ידי בית המשפט להבטחת הוצאות המבקש בערעור, ומכאן שהמבקש ידע עוד בפברואר 2006 על האיחור בהגשת הערעור ולא טען דבר לענין האיחור ומכאן שהשיהוי בהעלאת הטענה כי הערעור הוגש באיחור, יצר מצג לפיו מוותר המבקש על הטענה .

המשיב טוען כי פקיד בית המשפט היה צריך לחזור בשנית ולשלוח לו את עותק פסק הדין.

בתצהירו של המשיב מציין הוא כי שנים מקבל הוא את דברי הדואר שלו בת.ד. 252 ברמלה וזו כתובתו האחת והיחידה לקבלת דברי דואר. אף אם נשלחים דברי דואר לכתובתו ברח' הקליר בתל אביב, מועברים הם לת.ד. ברמלה בשרות "עקוב אחרי".

המשיב טוען כי רק ביום 8.1.06 נגש למזכירות בית המשפט וקיבל עותק מפסק הדין של כב' הש' אגי וממועד זה יש למנות את המועדים להגשת הערעור.

המשיב טוען כי ביום 26.6.05 עבר תאונת דרכים קשה ובעקבותיה נזקק לטיפול רפואי והיה מרותק למיטתו תקופה ארוכה ונבצר ממנו להגיע לתיבת הדואר במועדים המצויינים בבקשה.

המשיב עצמו הגיש בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לדחיה על הסף שהגיש המבקש מאותם נימוקים שבתגובת המשיב לבקשת המבקש.

המשיב צרף אישור של חדר מיון אורטופדי לפיו עבר תאונת דרכים וסבל כאבי גב.

בקבלתו התלונן על כאבים בעמוד שדרה גבי , סחרחורת, כאבי ראש, כאבי צוואר. בבדיקה הגופנית נמצא כי מצבו הכללי משביע רצון, בהכרה מלאה, ללא כחלון, ללא קוצר נשימה, קולות לב סדירים ותקינים, בטן רכה. הבדיקה העצבית היתה תקינה, נמצאה רגישות בגב ובעמוד שדרה צווארי.

בבדיקת האורטופד נמצא כי קיימת רגישות מעל עמוד שדרה לאורכו וכאבים בתנועה. כח גס תחושה והחזרים שמורים בארבעת הגפיים וקיימת המלצה למנוחה תוך נטילת משככי כאבים. לא נמצאה כל פגימה נוירולוגית.

בתעודת מחלה של רופא המשפחה מיום 28.7.05 שאיננה מהווה אישור עבור מוסדות משפטיים, מתוארת צליפת שוט וכאבי גב תחתון וכאבי גב עם סימפטומים של הקרנה וכך גם בתעודה מיום 14.8.05. בתעודה מיום 6.9.05 התווספה אבחנה של שבר בצלע שישית מימין.

ייאמר כבר עתה כי סיכום המחלה מבית החולים ותעודות המחלה שניתנו ע"י רופא משפחה ולא רופא מקצועי אין בהם כדי להצדיק או להצביע על חוסר יכולתו של המשיב להתנועע ולטפל בענייניו ולגשת לבית הדואר.