החלטה בתיק בשא 172531/05

1.         הבקשות הנדונות הן:בקשה לביטול צו עיכוב יציאה והתנגדות לביצוע שטרות.

2.         מסכת העובדות הנדרשת להחלטה הינה:

הצדדים התקשרו ביניהן בהסכם , על פיו מכרה המשיבה למבקשת עסק לממכר תבלינים בשם "מזרח ומערב בלאגן" (להלן "העסק") הנמצא בהרצליה. סכום המכירה כפי שמופיע בהסכם הוא 43,000 $ בתוספת מע"מ בסה"כ 53,310 $ . תחילה נחתם הסכם- זכרון דברים בשפה הצרפתית ולאחר מכן בשפה העברית. המבקשת שילמה למשיבה בעת חתימת ההסכם סך של 10,000$ ועד למסירת החזקה בעסק היא שילמה לה  עוד 22,000$.

3.         המשיבה הגישה לביצוע שני שיקים בחתימת המבקשת בסכומים כדלקמן:

שיק בסך 40,000 ש"ח זמן פרעונו ב- 20.3.05 ושיק בסך 32,508 ש"ח זמן פרעונו 20.4.05( להלן "השיקים").סכום השיקים הינה היתרה, בהתאם למוסכם.

4.         טענות המבקשת

לטענתה אין היא חייבת לפרוע את השיקים. השיקים הוצאו ממנה במרמה ובמצגי שווא, תוך ניצול חוסר הבנתה את השפה וחוסר היכרותה את התרבות בישראל, תוך ניצול ציני של אביה, שנכח בעת החתימה על ההסכם בשפה הצרפתית שאף הוא אינו מקומי, חולה בסרטן ואינו דובר את השפה.

המבקשת עלתה לישראל מצרפה לפני כחמישה חדשים . בסמוך ל- 7/4 היא הכירה את המשיבה באמצעות אביה.

5.         המשיבה הציגה בפניה מצג, כי העסק משגשג ויש לו מחזור של מעל 100,000 ש"ח לחודש. המשיבה טענה , כי היא נאלצת למכור את העסק משום שהיא עומדת לעזוב את הארץ.

6.         המבקשת טוענת כי התברר לה שהמחזור החודשי הינו כ- 40,000 ש"ח בלבד , המשיבה לא סיפרה לה , כי אמור להיפתח בסמוך לעסק סניף של "טיב-טעם" , אשר מוכר את אותם המוצרים שנמכרים בעסק.

7.         לטענת המבקשת, היא חתמה על ההסכם בעברית , כשהיא אינה מבינה את השפה,  תחילה היא לא רצתה לחתום, אך המשיבה שכנעה אותה כי מדובר בהסכם "סטנדרטי". המשיבה תירגמה לה את ההסכם , אולם התברר לה, בדיעבד, כי התרגום לא היה מדוייק. המשיבה אמרה לה , כי נאמר בהסכם שאם המחזור החודשי יהיה פחות מ-80,000 ש"ח , היא תהיה פטורה לשלם את יתרת הכספים מעבר לסכום של 10,000$. עוד נאמר לה שהשיקים הם לביטחון בלבד והמשיבה אמורה היתה להחזיר לה אותם, אם המחזור הוא נמוך ממה שהובטח. בכל מקרה הובטח לה , כי במקרה כזה, יוחזרו לה 22,000$ מתוך ה- 32,000$ ששילמה למשיבה.

8.         עוד טוענת המבקשת, כי הובטח לה על ידי המשיבה ,כי יש בעסק סחורה בשווי של 50,000 ש"ח. והתברר לה כי סכום הסחורה בעסק אינו עולה על 40,000 ש"ח בלבד וחלקה הגדול פג תוקפה.

דיון

9.         תחילה תדון ההתנגדות

אין מחלוקת כי נחתמו בין הצדדים שני הסכמים, הנוגעים לעיסקה הנדונה. הסכם ראשון ערוך בצרפתית, הסכם שני ערוך בעברית. בהסכם בצרפתית מופיע הסך של 43,000 $ בתוספת מע"מ. הוסכם כי המבקשת תשלם כמקדמה סך של 10,000 $ והיתרה עם קבלת החזקה בעסק. ההסכם בעברית, הינו בסכום זהה, אולם התשלום האחרון חולק למספר תשלומים . בנוסף חתמה המבקשת על הסכם עם בעלת הרשת , מזרח ומערב מזון בע"מ, אשר ממנה קיבלה את הזיכיון להפעלת העסק.הסכם זה נעשה בעברית ולטענת המבקשת, היא לוותה על ידי עורך דין, לצורך החתימה.

10.        לא ראיתי כל שוני בין ההסכם בצרפתית להסכם בעברית, מבחינת גובה הסכום שעל המבקשת לשלם עבור העסק. אלא שההסכם בעברית, שיפר את תנאי תשלומיה ואיפשר לה לשלם את היתרה בתשלומים ,אלה השיקים נשוא ההתנגדות.

11.        לא ראיתי בהתנגדותה של המבקשת כל ממש. כפי העולה, ההסכם בצרפתית אינו שונה מההסכם בעברית. את ההסכם בצרפתית היא עשתה בנוכחות אביה , ראה חקירתה של המבקשת, פרוטוקול עמ' 7:

"ש. ההסכם שנחתם ביניכם בצרפתית מי כתב אותו.

ת. אבא שלי הוא כתב את הסכום"

לטענתה אביה  היה חולה בסרטן, אולם לא הוכח כי לא הבין במה דברים אמורים.