החלטה בתיק בשא 17222/06

עניינה של החלטה זו, בקשה להטלת עיקולים שהוגשה על ידי המבקש, הוא התובע בהליך העיקרי, בקשה שנענתה בהחלטת כב' השופטת ציפורה ברון, מיום 9.8.06, כשבעקבות זאת, הוגשה בשא 20286/06 לביטול צו העיקול.

על פי הדין, משהוגשה בקשה לביטול צו העיקול, נדון ההליך מלכתחילה, כך שנבדקת זכאות המבקש למתן צו עיקול כנגד המשיבים.

ההליך נקבע לפני חברי כב' השופט גלדשטיין, אך הבקשה להטלת עיקולים הועברה לשמיעה לפני, מחמת דחיפותה, בהתאם להחלטת כב' הנשיא גורן, והיא היחידה שבה אכריע בהליך זה.

בסיכומיו, התיימר ב"כ המבקש להתייחס גם לבקשת הרשות להתגונן, איני יודע כיצד הגיע למסקנה לפיה גם הליך זה קבוע לפני, מכל מקום, בקשת הרשות להתגונן תידון לפני כב' השופט גלדשטיין, על פי יומנו.

לעניין הבקשה להטלת עיקולים, כפי שיובהר להלן, הרי שיש להותיר את העיקולים הזמניים שהוטלו על כנם.

בכתב התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבים, עתר הוא לחיובם בתשלום הסך של 4.5 מיליון ש"ח, שהם שווי ערך למיליון דולר.

על פי הנטען בכתב התביעה, לוו המשיבים מהמבקש, בהתאם לאישור ההלוואה שצורף כנספח ב' לכתב התביעה, את סכום התביעה.

עוד נטען שהמשיב מס' 1 הודה, ביותר מהזדמנות אחת, בחוב האמור.

בבקשה להטלת עיקולים, הוסיף המבקש וטען, מעבר לעובדות התביעה, שקיים צורך בהטלת צו עיקול על נכסי המשיבים לאור מצבם הכלכלי הגרוע, לאור החשש הנלמד ממצב זה להכבדה על אפשרות ביצוע פסק הדין, לכשזה יינתן כנגד המשיבים, הכל כמתואר בבקשה ובתצהיר.

בבקשה לביטול העיקול שהגישו המשיבים, טענו הללו, שהם למעשה הופטרו מכל חוב מאחר והחוב נשוא התובענה קשור בחברת דיור לעולה, המצוייה בהסדר נושים, במסגרתו שולמו כספים וניתן הפטר כאמור, לדיור לעולה, למבקש מס' 1 באופן אישי ולחברות הקשורות במבקש מס' 1 .

ההסדר מקויים על ידי המבקשים ומשכך, אין לתובענה ידיים ורגליים. מעבר לכך, אין כל ממש בתביעה. אין הלוואה ולא הייתה הלוואה, המדובר במסמך שהוצא על ידי המבקש בכפייה, ובנסיבות אלה הוא בטל ומבוטל.

בדיון שהתקיים לפני נחקרו הצדדים על תצהיריהם ולאחר מכן, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתובים.

לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים, נחה דעתי, כאמור בפתח ההחלטה, שדין העיקולים להיוותר על כנם.

התובענה נתמכת במסמך שללא כל ספק נחתם על ידי המשיב מס' 1 .

במהלך הדיון, הוגשה הודעת המשיב מס' 1 במשטרה.

בניגוד לטענות המשיב מס' 1 במסגרת ההליכים הנוכחיים, הרי שבאותה הודעה, שלל המשיב מס' 1 מכל וכל, הפעלת לחץ מכל מין וסוג עליו מכיוונו של המבקש.

המשיב מס' 1 ביקש לחזור בו מגרסה עובדתית זו במהלך חקירתו בפני, אך אני חייב לומר שלפחות לצורך הליך העיקולים, אין מקום לקבל את הטענות, והן תצטרכנה להתברר בצורה מקיפה יותר בשלביו האחרים של הדיון (בקשת הרשות להתגונן, וככל שזאת תינתן, בשלב שמיעת הראיות). אין לקבל, לצורך השלב הדיוני הנוכחי, עמדה לפיה יותר לבעל דין לשנות גרסתו, חדשות לבקרים, במיוחד שעה שהגרסה התומכת בעמדת המבקש, ניתנה אגב חקירת המשיב מס' 1 במשטרה, על כל המשתמע מכך. יש צורך בטעמים כבדי משקל לאפשר לבעל דין לחזור בו מהודאה מפורשת שנתן, ולצורך שלב זה, אין לומר שטעמים שכאלה הוכחו.

טענתו של המשיב מס' 1 בסיכומיו הייתה, שלא הוכחה נתינת הכסף בפועל.

לצורך שלב זה, אין לשעות לטענה, שהרי קיים אישור בכתב ידו לפיו קיבל את הכסף, אישור הסותר את הטענה.