החלטה בתיק בשא 17189/06

1.                 עניינן של הבקשות דנן הם מקרקעין לגביהם נטען כי הם בבעלות המשיבים 3-4 (להלן - גורדון) והמצויים ברח' רוטשילד 11 בחדרה (גוש 10036, חלקה 313, תתי-חלקות 15 ו- 16) (להלן - החנות או הנכס).  בבש"א 17189/06 עותר מפרקה של חברת רימר ובניו בע"מ (להלן - החברה) לחייב את המשיבים בתשלום דמי שכירות ראויים לקופת הפירוק בגין שימושם בנכס החל מיום מתן צו הפירוק וכן לסילוק-ידם מהנכס.  בבש"א 7279/07 עותרת עירית חדרה כי ייקבע מי מהמשיבים הינו הנישום הנדרש לשאת בתשלום הארנונה שהוטלה על הנכס מאז ינואר 2007. 

הליך הבוררות 

2.                 ברקע העובדתי של שתי הבקשות מצוי פסק בוררות שניתן בתום הליך בוררות שהתקיים בין החברה ויוסף רימר (מי שהיה אחד ממנהלי ומבעלי המניות בחברה) לבין המשיב בשתי הבקשות - מרדכי אוליאל (להלן - אוליאל).  בפסק הבוררות שניתן ביום 4.8.03 ע"י הבורר עו"ד אריה פייגנבוים (להלן - פסק הבוררות) נקבע כי לאחר שהחברה ויוסף רימר נקלעו לקשיים כספיים ניכרים, פרע עבורם אוליאל חובות שצברו כלפי מלווה כספים בשוק החוץ-בנקאי.  עוד נקבע כי בתמורה לפרעון החובות ע"י אוליאל, הסכימו החברה ויוסף רימר להעביר לאוליאל את כל זכויותיהם בנכס, לרבות העסק שנוהל בו וזכויות הדיירות המוגנת.  אוליאל החל לנהל את העסק בנכס מאז יום 1.6.02.  הבורר קבע כי ההתקשרות בין הצדדים אינה ניתנת לאכיפה שכן הצדדים לא עיצבוה באופן שיאפשר העברת זכויות דיירות מוגנת.  כך, למשל, לא התיחסו הצדדים לצורך בהסכמת בעלי הנכס להעברת הזכויות.  הבורר ממשיך וקובע כי החברה ויוסף רימר חבים לאוליאל, ביחד ולחוד, סך של 746,560 ש"ח אותו עליהם לשלם לאוליאל תוך שהסכום נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הבוררות ועד לתשלום בפועל.  הבורר התייחס גם להחזקה בנכס בעתיד ולאופן נשיאת תשלומי הארנונה וקבע כדלקמן:

"47. אשר להמשך ניהול החנות:

א. כנאמר לעיל, לא אכפתי על רימר את קיום עסקת מכירת החנות לאוליאל.

ב. מצד שני היה ברור גם לרימר כי כל עוד לא יושב לאוליאל כספו (הויכוח היה על סכום החוב - ויכוח שהוכרע על-ידי) אוליאל ימשיכו לעשות שימוש בחנות.

ג. לפיכך אני מורה כי כל עוד אוליאל ירצה בכך הוא ימשיך לעשות שימוש בחנות - ככל שהדברים קשורים ברימר.  זכות אוליאל כאמור תפקע ביום בו רימר ישלמו לו את מלוא הכספים על פי פסק בוררות זה.

ד. בתקופת השימוש כאמור לא ישלם אוליאל לרימר דמי שימוש או כל תשלום אחר באשר תקופת קיומה של הזכות תלויה ברימר וככל שהדברים תלויים באוליאל הוא מעונין לקצרה ככל הניתן.

48.           א. ענין נוסף שנדון בבוררות הינו השימוש שרימר המשיכו לעשות
         בשני חדרי המשרד הנמצאים בקומת הגלריה של החנות.

ב. בהחלטת ביניים מיום 4.5.03 הוריתי לאוליאל לאפשר לרימר להמשיך לעשות שימוש במשרדים אלו במיגבלות שקבעתי שם.  החלטת ביניים זו רצ"ב ואני חוזר עליה באופן שהיא הופכת להיות חלק מפסק הבורר כהחלטה סופית.

ג. יחד עם זאת ברור "שיחסי שיתוף" אלו לא יכולים להימשך לנצח ובשלב מסויים יש להביאם לידי סיום.

ד. אני מקווה, כמובן, שרימר יסלקו את חובם לאוליאל ואז תושב החנות לחזקתם.

ה. במקרה אחר תפקע זכותם של רימר לעשות שימוש במשרדים בתום 12 חודשים מתאריך החלטתי זו  - אלא אם בהסכמת הדדית הצדדים יסכימו על הארכת התקופה.

ו. כל עוד רימר עושים שימוש בחדרים אלו מיסי הארנונה של החנות ימשיכו לחול עליהם.

ז. ביום בו רימר יפנו את המשרדים הנ"ל ויפסיקו להשתמש בהם חובת תשלום מיסי הארנונה בקשר לחנות תחול על אוליאל."

פסק הבוררות אושר ביום 3.3.04 ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה. 

בש"א 17189/06

3.                 המפרק טוען בבקשתו כי הנכס מצוי בבעלות גורדון ואלה השכירוהו בשכירות מוגנת לחברה לפני עשרות שנים וזו הפעילה בו חנות ומחסן.  את טענתו בדבר זכות השכירות המוגנת המוקנית לחברה מבסס המפרק על מכתב מיום 15.9.04 שהופנה ע"י בא-כוחם של גורדון אל החברה ואל יוסף רימר וירון רימר (מי שהיו בעלי מניות בחברה ומנהליה) בו נאמר כי "החנויות שבנדון הושכרו לידיכם ע"י מרשי בשכירות מוגנת" וכי גורדון מבטלים את חוזה השכירות (נספח א2 לבקשה).  כן מתבסס המפרק  על כתב תביעה שהוגש ע"י גורדון במרץ 2005 בבית משפט השלום בחדרה (ת"א 1628/05) כנגד החברה, יוסף רימר וירון רימר, שם נטען כי "הנכס הושכר לנתבעים 1-3 ו/או מי מהם בשכירות מוגנת". במסגרת אותו כתב תביעה עתרו גורדון להצהרה כי חוזה השכירות המוגנת בטל.  עוד מתבסס המפרק על כך שברישומי עירית חדרה רשומה החברה כמחזיקה בנכס; על כך שהחברה מעולם לא נטשה את הנכס וממשיכה להחזיק בקומת המשרדים בנכס;  ועל  תצהיר מיום 15.5.07 של יעקב רימר, בנו של מייסד החברה, שם נאמר כי הנכס הושכר לחברה בשכירות מוגנת וכי שמה הקודם של החברה היה רימר את מייסטר.  על פי המפרק, לחברה זכות דיירות מוגנת בנכס גם כיום.  בבקשה נאמר כי הנכס מוחזק כיום ע"י אוליאל מכח פסק הבוררות ופועל בו עסק בבעלות המשיב 2 - אוסקר סימון.