החלטה בתיק בשא 1709/05

1.                   בפני בקשה  לפסילת חוות דעת מומחה.

מדובר בתביעה ת.א. 1004/02 נצרת ובהמרצת פתיחה 102/02 נצרת שאוחדו בהחלטה מיום 13/2/02.

חוות הדעת ניתנה על ידי המומחה כעולה מההחלטה מיום 19/5/04.

2.                   העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן:

ביום 5/7/1974 נחתם הסכם בהתאם לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953 בין מנהל מקרקעי ישראל לבין מר עלי אחמד אבו סלאח ז"ל (להלן: "המנוח") והמבקשים 6-1 (להלן: "הסכם הפיצויים"), לפיו העניקה המדינה פיצוי למבקשים זאת בתמורה לזכויותיהם באדמות קבעה- מוגר אלדרוז שהופקעו מהם בשנת 1953 המדינה העניקה למבקשים שטח של 7,308 מ"ר באזור אום קובי נצרת, הידוע גם כחלקה 6 בגוש 16582 (להלן: החלקה בנצרת").

כנגד המבקשים הוגשו בשתי הזדמנויות תביעות לפירוק שיתוף בחלקה האמורה. התביעה הראשונה  (ת.א 1238/94 נצרת) הוגשה על ידי מישל יוסף לחאם ואח' במסגרתה הוגשה בקשה  על ידי המשיב 2 להצטרף כנתבע לתביעה, התביעה השנייה (ת.א 4650/98 נצרת) הוגשה על ידי עלי דאהר להשקעות ומסחר בע"מ ואח' כנגד המבקשים והמשיבים 1 ו-2 בבקשה דנן.

שתי התביעות נמחקו.

עיקר טענות המבקשים- נתבעים:

3.         ביום 11/7/00 רשמו המבקשים את זכויותיהם בחלקה בנצרת בספרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין בנצרת.

ביום 25/12/01 הוציאו המבקשים נסח רישום מעודכן ונוכחו לגלות, כך לפי דבריהם, כי ב- 23/12/01 נרשמה המשיבה 1 כבעלת החלקה הנדונה בנצרת.

המבקש 6 פנה לרשם המקרקעין, קיבל לידיו העתק משטר המכר, אישורי מיסים והעתק ממסמך, הנחזה להיות, כך לנטען, "יפוי כוח בלתי חוזר" והנושא את חתימותיהם של המבקשים ונוכח כי על סמך מסמכים אלו נרשמה המשיבה 1 כבעלת החלקה בנצרת.

4.         טענתם המרכזית של המבקשים-הנתבעים בהמרצת הפתיחה הנה, כי המשיבים-התובעים ביצעו הרישום האמור בפנקסי רישום המקרקעין תוך הונאה ורמיה של רשויות השלטון ותוך זיוף חתימותיהם של המבקשים על הסכם המכר, ייפוי הכוח והבקשה לרישום המקרקעין.

עיקר טענות המשיבים- תובעים:

5.         המשיבים מצדם שוטחים בתצהירי התשובה תשתית עובדתית שונה, לפיה ביום 2/10/1973 חתמו המנוח והמבקשים  6-1 על הסכם המכר בו התחייבו המבקשים למכור למשיבה 1 את זכויותיהם לפיצויים בגין הפקעת קרקעותיהם בכפר קבעה בתמורה לתשלום ע"י המשיבה 1 כדי סך של 14,000 לירות ישראליות (להלן: "ההסכם הראשון").

עוד ציינו המשיבים, כי המו"מ לקראת חתימת ההסכם האמור נערך על ידי בעלה של המשיבה 1, מר פואד חאזן ואחיה של המשיבה 1, מר חלף חלף- המשיב 2 .

6.         לפי גרסת המשיבים, ביום  3/6/1974 נחתם הסכם נוסף בין המנוח והמבקשים לבין המשיבה 1, בו מתחייבים המבקשים למלא אחר הפעולות הדרושות כדי להעביר את חלקת הקרקע הנדונה על שמה של המשיבה 1 (להלן: "ההסכם השני").

ואכן, לאחר שאושר הסכם הפיצויים עם המדינה עשו המנוח והמבקשים לקיום ההסכמים עם המשיבה וחתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר בפני הנוטריון הציבורי בצפת, כך לדברי המשיבים.

7.         עוד הצהירו המשיבים, כי מיד לאחר חתימת המסמכים וההסכמים דווח למשרדי מס רכוש בנצרת על העסקה ומאותה עת נרשמה המשיבה 1 כבעלת החלקה במשרדי מס הרכוש בנצרת.

8.         משיבה 1 ציינה בתצהירה, כי ביום 1/4/1979 העבירה את כל זכויותיה בחלקה בנצרת לאחיה- המשיב 2  במתנה, ללא כל תמורה. גם על העברה הנ"ל דווח למשרדי מס הרכוש בנצרת ביום 11/7/1979.

9.         המשיב 2 הצהיר, כי בשל בעיות טכניות לא רשמו המשיבים את זכויותיהם בספרי רישום הזכויות ורק באורח מקרי נודע להם, כי המבקשים נרשמו כבעלי הזכויות בחלקה בנצרת ביום 11/7/00.

משגילו זאת המשיבים, הגישו את כלל המסמכים המעידים על עסקת המכר בין המשיבה 1 למבקשים וכך נרשמה המשיבה 1 כבעלת החלקה הנדונה ביום 23/12/01.