החלטה בתיק בשא 170671/04 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע 4 שיקים אשר הוגש על ידי המבקשת כנגד המשיב, שיק מס' 0634 ע"ס 10,089 ש"ח מיום 1/10/03, שיק מס' 0635 ע"ס 10,089 ש"ח מיום 1/12/03, שיק מס' 0637 ע"ס 10,089 ש"ח מיום 1/1/04, ושיק מס' 0636 ע"ס 10,089 ש"ח מיום 1/2/04.

מר אמיר ברמן, מנהל המבקשת,  הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה ובו הצהיר כדלקמן:

1. המבקשת שכרה מהמשיב נכס בקרית שאול לשם הפעלת עסק לייצור ואכסון דברי אבן.
2. בסמוך לכריתת ההסכם התברר למבקשת כי לא תוכל לקבל רישיון עבור העסק, ואף הוגש כנגדה וכנגד מנהלה כתב אישום על ניהול עסק ללא רישיון.
3. עובדת העדר יכולת לקבל רישיון במיקומו של המושכר לא גולתה למבקשת על ידי המשיב בטרם כריתת ההסכם ביניהם.
4. המשיב היה מודע למצוקה אליה נקלעה המבקשת והסכים לאפשר לה לפנות את המושכר מוקדם, ואכן הודיעה המבקשת ביום 1/9/03 כי היא מפסיקה את השכירות במושכר.
5. המבקשת שילמה את מלוא דמי השכירות ותשלומי הארנונה עד לתאריך עזיבתה, עד חודש ספטמבר 2003, כאשר מועדי פירעון השיקים נשוא הבקשה לאחר מועד עזיבת הנכס.
6. למיטב ידיעתי המשיב השכיר את הנכס לשוכר חילופי.
7. מדובר בכישלון תמורה מלא, מאחר והמבקשת עזבה את המושכר והמבקשת רשאית לקזז את הנזקים אשר נגרמו לה.

מר אמיר ברמן נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו, ובמהלכה העיד כי הוא אינו זוכר במדוייק מאיזה שנה שכר את הנכס כאשר מדובר ב- 3 עד 4 שנים, ויתכן שמשנת 1997. מר ברמן אישר במהלך החקירה כי המבקשת תפסה שטח של כ- 100 מטר מאחורי המפעל, וכי קיבל הרבה קנסות מעיריית תל-אביב בגין כך. מר ברמן לא היה מסוגל לציין במהלך החקירה את מועד העזיבה המדויק, והעיד כי נראה לו שמדובר בתחילת חודש אוגוסט 2003.

ב"כ המבקשת חזר בסיכומיו על טענות המבקשת בבקשתה ובתצהיר אשר צורף בתמיכה לבקשה. ב"כ המבקשת הדגיש כי ביחס למועד הפירעון של השיק מחודש אוקטובר 2003 המבקשת כבר לא ישבה בנכס. ב"כ המבקשת  הזכיר בנוסף את טענת הקיזוז והלכת נורדלנד.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי מדובר בהסכם שכירות משנת 1997 כאשר המבקשת ביקשה להאריך את תקופת האופציה לשנה, מבלי שהיתה הסכמה כלשהי לסיים את תקופת ההסכם בטרם סיום תקופת ההסכם. עוד נטען כי המבקשת פלשה לשטח גדול שמאחורי המפעל ומסיבה זו הוגש כתב אישום כנגדה.

בנוסף לכך נטען על ידי ב"כ המשיב בסיכומיו כי בהסכם התייחסות מפורשת לכך שהמבקשת מקבלת את המושכר לאחר שהיא בדקה את המושכר ולאחר שאין לה כל טענה בקשר למושכר. עוד נטען כי טענת המבקשת לפיה המשיב הסכים לפינוי מוקדם הינה טענה בעלמא, אשר איננה מפורטת דיה.

ב"כ המבקשת השיב לדברי ב"כ המשיב וטען, בין השאר,  כי כתב האישום הוגש בחודש 7/03, כחודשיים לאחר הארכת ההסכם בין הצדדים. לענין פירוט ההסכמה לפינוי מוקדם הפנה ב"כ המבקשת לנספח ג' לתצהיר.

דיון

תצהירו של מנהל המבקשת באשר להסכמה לפינוי המוקדם אכן אינו מפורט דיו. אין התייחסות בתצהיר לנסיבות בהן ניתנה ההסכמה, ויום התגבשות ההסכמה. נספח ג' מכתב מיום 3/8/03 אשר נשלח למשיב ואשר צורף לתצהירו של מנהל המבקשת אמנם צוין כי "(מצדך היתה הסכמה כי תיתכן אפשרות שאעזוב את המקום בתאריך מוקדם יותר, משמע ברגע שאמצא מקום אחר). על כן הנני להודיעך בזאת כי החל מתאריך 1/9/03 חברת "אבן לבנה בע"מ" תפסיק את השכרת השטח/הסככה בקרית שאול" אולם יחד עם זאת, מדובר במכתב חד צדדי אשר נכתב על ידי המבקשת ללא אישורו של המשיב בכתב.

אין חולק כי המבקשת חידשה את ההסכם על אף שידעה "בסמוך לכריתת ההסכם" כי היו בעיות רישוי במקום וכן נשארה בנכס במשך תקופה ארוכה שבין 3 עד 4 שנים. כמו כן, קיים סעיף בהסכם השכירות אשר מציין בצורה מפורשת כי המבקשת בדקה את הנכס ואת מצבו וכי אין לה טענות כלשהן בקשר לנכס.

לאור האמור לעיל, אינני מקבל את טענת המבקשת לפיה רשאית היתה לפנות את הנכס לפני סיום תקופת ההסכם לנוכח העדר הסדר רישיון לעסק.

בנוסף לאמור לעיל, קיימת התייחסות לטענות קיזוז, וזכות קיזוז אולם אין בתצהיר שהוגש טענות קיזוז כלשהן מעבר לזכותה של המבקשת לטעון טענת קיזוז.