החלטה בתיק בשא 1704/04

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (עב 3083/01).

2.       העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן:

2.1.   המבקש הגיש תביעה כנגד מעסיקתו, חברת א. פרימר בע"מ (להלן - החברה) וכנגד המשיבים, שהם בעלי מניותיה של החברה והמנהלים בה. בתביעתו, טען כי יש לחייב את המשיבים באופן אישי, כי פעלו כלפיו בחוסר תום לב ובדרכי רמייה.

2.2.   בפסק הדין, שניתן ביום 18.5.2003, בית הדין קמא חייב את החברה בתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה. תביעתו של המבקש לגמול שעות נוספות ולתמורת הודעה מוקדמת נדחתה. עוד קבע בית הדין קמא כי אין מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המשיבים באופן אישי.

2.3.   ביום 23.6.2003 הגיש המבקש הודעת ערעור, שנכתבה על גבי טופס, אשר הורד מאתר האינטרנט של הרשות השופטת. בהודעת הערעור נכתבה רק החברה כמשיבה. בהודעת הערעור, השיג המבקש בעיקר על קביעת בית הדין האזורי שאין לחייב את המשיבים באופן אישי. כמו כן, טען כי הוא זכאי לגמול של שעת עבודה נוספת בכל יום וכן לתמורת הודעה מוקדמת.

2.4.   הודעת הערעור נשלחה לחברה, על פי הכתובת שצוינה בהודעת הערעור, אולם לא נמסרה לחברה, מהסיבה - "עזב ללא מען". המערער לא ציין בהודעת הערעור כי החברה והמשיבים היו מיוצגים בבית הדין האזורי.

2.5.   הערעור נקבע לדיון לחודש יולי 2004.

2.6.   בסמוך למועד הדיון, הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון על ידי עורך דין וקסמן, אשר ייצג את החברה והמשיבים בבית הדין האזורי. על פי האמור בבקשה, עד לחודש יוני 2004 לא היה ידוע כלל למשיבים על הגשת הערעור. עוד נטען בבקשה כי הערעור הוגש כנגד החברה בלבד, אך בחינת כתב הערעור לא מגלה כל עילה כלפי החברה, ואין כל סעד שניתן לפסוק לזכות המבקש בהתאם לכתב הערעור שהגיש כנגד החברה. לכן, דין הערעור להידחות על הסף. בקשה זו נשלחה לתגובת המבקש, אולם המבקש הגיב לגופו של עניין ולא לבקשה עצמה.

2.7.   בהחלטה מיום 24.11.2004 נקבע כי משלא ציין המבקש את המשיבים כמשיבים בערעור, לא ניתן לבקש סעד נגדם בערעור, שכן המשיבים היו רשאים להניח, לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, כי ההליכים ככל שהם נוגעים אליהם הסתיימו (בש"א 3158/04 שיווק חקלאי (ש.ח.) בע"מ נ' עופר נורקין ואח'; החלטה מיום 29.4.2004). עוד נקבע כי המבקש רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

3.       המבקש אכן הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, בה טען כי:

3.1.   בקשתו נובעת מטעות טכנית, כאשר בכתב הערעור לא ציין את המשיבים כמשיבים בערעור.

3.2.   טעותו נבעה מכך שבטופס הסטנדרטי אותו הוריד באינטרנט מאתר הרשות השופטת אין מקום לרשום את כל המשיבים, ולכן רשם רק את החברה.

3.3.   המבקש אינו מיוצג על ידי עורך דין.

4.       המשיבים התנגדו לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   אין בבקשה כל הסבר לעובדה שהמבקש לא ציין את המשיבים כמשיבים בערעור, ולא ציין את העובדה כי כולם יוצגו בבית הדין האזורי על ידי בא כוחם.

4.2.   המבקש היה לא מיוצג גם בבית הדין האזורי, ולמרות האמור ידע לתבוע את כל מי שמצא לנכון.

4.3.   לא מתקיים "טעם מיוחד" להארכת המועד, ובמיוחד לא שנה וחצי לאחר שמבחינת המשיבים פסק הדין הפך לחלוט. יש להעדיף את אינטרס ההסתמכות של המשיבים, אשר כאמור פסק הדין הפך לגביהם לחלוט לפני שנה וחצי.

4.4.   פסק הדין מבוסס ומנומק, ולכן סיכויי הערעור נמוכים, ודחיית הבקשה להארכת מועד לא גורמת למבקש עוול.

5.       לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.