החלטה בתיק בשא 169722/08

1.         בפני בקשה שהגישה התובע, להורות על ביטול מינויו של ד"ר ישראלי, שמונה כמומחה בתחום האורטופדי, ומתן החלטה לפיה נכות שנקבעה לתובע ע"י ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, בשעור 19% לצמיתות, מחייבת בתיק זה לפי הוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.         הרקע

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 22.12.06. לתובע נגרם שבר בקרסול רגל שמאל. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

התביעה דנן הוגשה ביום 22.2.07, קרי - חודשיים ימים לאחר ארוע התאונה. במסגרתה, עתר התובע למנות מומחה בתחום האורטופדי, ואכן - בית המשפט נעתר לבקשה וביום 31.5.07 מינה את ד"ר א. ישראלי כמומחה בתחום האורטופדי.

3.         ביום 16.8.07 ערך ד"ר ישראלי את חוות דעתו, לפיה, במועד בדיקתו את התובע ביום 1.8.07, לא ניתן עדיין להעריך את תוצאותיה הסופיות של הפגיעה בקרסול, וקבע לתובע נכות זמנית בשיעור משוקלל של 25.2%, למשך שנה וחצי.

4.         בינתיים, פנה התובע למצות זכויותיו במל"ל, וועדה רפואית לעררים קבעה ביום 6.7.08 את נכותו הצמיתה בשיעור 19%.

5.         בנסיבות אלו, סבור התובע כי יש להורות על ביטול מינויו של ד"ר ישראלי, ועותר ליתן החלטה כי הנכות הצמיתה שנקבעה לו במל"ל היא הנכות המחייבת בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים.

6.         הנתבעת מתנגדת לבקשה.

            לטענתה, מדובר בהתנהגות שלא בתום לב מצד התובע.

            הנתבעת מבקשת ללמוד גזירה שווה מן הנאמר בע"א (י-ם) 174/93 אפשטיין נ' הסנה, כי תובע שאינו מגלה כי פנה בבקשה לקביעת נכותו על פי דין, ומגיע להסכמה עם הנתבעת על מינוי מומחה מוסכם, פועל בחוסר תום לב, והתנהגות זו משמיטה הבסיס להסכמה שהתקיימה בין הצדדים להעדיף מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

עוד טוענת הנתבעת, כי המסלול הדיוני הקבוע בסעיף 6א' הוא דרך המלך, ואילו המסלול הקבוע בסעיף 6ב' הוא החריג, כפי שנפסק ברע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, מז' (4) 89.

המועד הקובע הוא המועד שבו הוגשה חוות דעת המומחה, שהוא המועד לתחילת שמיעת הראיות, לפי סעיף 6ב', ועל כן אין נפקות לקביעת הועדה הרפואית לעררים, אלא לעניין ניכוי התגמולים בלבד.

7.         דיון

            סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, קובע:

"6.ב     נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה..."

8.         הלכה שנשתרשה היטב בפסיקה הינה, כי מועד הגשת חוות הדעת של המומחה הרפואי לתיק בית המשפט הוא המועד הקובע לתחילת שמיעת הראיות, לצורך סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, והחל ממועד זה חוות דעתו היא המחייבת, לעניין קביעת דרגת נכותו של הנפגע בבית המשפט [רע"א 8598/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח (5.12.07). רע"א 5392/01 מוצטפא גבר נ' נאדל נאסרה וקרנית, פד' נו' (1) 535].

9.         לית מאן דפליג, כי חוות דעתו של ד"ר ישראלי ניתנה ביום 16.8.07, והוגשה לבית המשפט בסמוך לאחר מכן. לאורה, בישיבת ק.מ. שהתקיימה ביום 1.1.08, עתר ב"כ התובע להורות על הפסקת ההליכים בתובענה, עד לאחר תום תקופת הנכות הזמנית.

10.        העובדה שד"ר ישראלי מצא לנכון לקבוע נכות זמנית ולא צמיתה, אינה צריכה להעלות או להוריד לעניין מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק. מועד זה החל עם הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט.

            אין זה הגיוני, כי מועד שמיעת הראיות בתיק יקבע עפ"י השאלה, אם הנכות שנקבעה בחוות הדעת הינה זמנית או צמיתה. מועד שמיעת הראיות צריך להיות ברור וחד משמעי, ואינו מותנה בתוכנה של הראיה אלא בעצם הגשתה.