החלטה בתיק בשא 169646/04 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר חוב מס' 1 ע"ס 600,000 ש"ח מיום 23/03/04 אשר הוגש על ידי המבקשת כנגד המשיבה.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות ובו הצהירה כדלקמן:

1. היא איננה חתומה על גבי השטר, וחתימתה זוייפה.
2. בשנת 2002 או בסמוך לכך היא חתמה בשם חברת תות וירק בע"מ (להלן - "החברה") על הסכם עם המשיבה ולהבטחת התמורה בגין שירותים ואספקת חומרי הדברה וציוד מהמשיבה, ומסרה למשיבה את שטר החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, וזאת עד לרישום משכון לטובת המשיבה.
3. עם רישום המשכון שטר החוב היה אמור לחזור לידי החברה, כאשר בנוסף לשטר נמסרו שיקים נוספים כבטחון למשיבה.
4. חרף בקשות המבקשת סירב מנהל המשיבה להשיב לה את שטר החוב.
5. המבקשת חתמה על השטר בשם החברה כעושה השטר, וכמנהלת החברה, כאשר חתימתה בצירוף חותמת החברה חייבה את החברה בזמנים הרלוונטים. החתימה על גבי השטר לא היתה חתימה והתחייבות אישית.
6. החברה שילמה למשיבה את מלוא התמורה במסגרת הסכם א' אשר נכרת בין הצדדים.
7. נערך הסכם ב' בין הצדדים מאחר והמשכון היה עדיין רשום לטובת המשיבה והחברה מסרה למשיבה שיקים נוספים כבטחונות במסגרת אותו הסכם. לאור הכרות רבת שנים לא היה חשש להשאיר את הביטחונות בידי מנהל המשיבה. 
8. החברה נקלעה לקשיים, כספים הועברו למשיבה דרך אגרסקו, כאשר החברה עדיין נותרה חייבת למשיבה כספים, אולם המשיבה לא הייתה רשאית לעשות שימוש בשטר החוב אשר ניתן לטובת המשיבה במסגרת הסכם א' הנ"ל ועד לרישום המשכון הנ"ל בלבד.
9. בידי המשיבה שיקים אשר נמסרו לה כבטחונות, אולם המשיבה מעדיפה לפעול כנגד המבקשת באמצעות שטר החוב.
10. נערכה פגישה בין הצדדים ביום 23/3/04 על מנת לנסות ולהגיע להסדר, ניסיון שכשל אולם לתדהמת המבקשת, השטר הוגש לביצוע, ומולא בו התאריך מיום הפגישה הנ"ל יחד עם הסכום, וזאת במרמה ותוך זיוף חתימתה, כשאין למשיבה זכות קניינית כלשהי בשטר.
11. תיק ההוצאה לפועל הוגש על סך 600,000 ש"ח כאשר מדובר בסכום אשר גבוה מיתרת החוב לפי גירסת המשיבה בסך של 560,230 ש"ח.

המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה, בין השאר, כי החתימה אשר מופיעה על גבי החותמת הינה חתימתה, חתימה אשר איננה מזוייפת. המבקשת הוסיפה והעידה כי החתימה במקום "ערבות הבעל" היא חתימתה וכי זה נראה כך.

במהלך הדיון הוגש מסמך אשר סומן מש/2 והמבקשת אישרה כי היא אכן חתומה על גבי אותו מסמך, כאשר האמור במש/2 אינו סותר את טענת הזיוף, מאחר ומש/2 מתייחס לשטרות של חברת תות לי ולא של החברה. המבקשת הוסיפה והעידה במהלך הדיון כי דובר בהסכם בעל פה להשבת השטר, כאשר הדבר לא הוסכם בכתב. במסגרת החקירה החוזרת העידה המבקשת כי כאשר היא חתמה על גבי השטר שום דבר לא הופיע על גביו.

ב"כ המבקשת סיכמה את טענותיה וטענה כי גירסת המבקשת לא נסתרה, כאשר מי מטעם המשיבה זייף את החתימה האישית, החתימה על ערבות.

ב"כ המשיבה סיכם את טענותיו וטען כי החברה לא הגישה התנגדות לביצוע השטר, ועל כן מדובר בחוב חלוט. עוד נטען כי על פי הפסיקה יש לפרט טענת זיוף בהרחבה, ובוודאי שאין לטעון טענות חילופיות בקשר לכך. בנוסף לכך נטען כי עלה מהדיון כי חברת תותלי מסרה למשיבה שטר חוב, כאשר המבקשת חתמה על גבי אותו שטר באופן אישי, וכי כך גם היה בהתייחס לשטר נשוא הדיון. ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי המבקשת קבלה מכתב התראה באופן אישי, ואף באה לישיבה על מנת לנסות ולהגיע להסדר.

ב"כ המבקשת השיבה וטענה כי לא הוכח כי מדובר בחוב חלוט כנגד החברה, והיה על המשיבה להוכיח זאת. בנוסף לכך נטען כי המבקשת אכן פירטה בצורה מפורטת כי חתימתה יחד עם חותמת החברה מקורית, אולם החתימה השניה היתה מזויפת.

דיון