החלטה בתיק בשא 169455/07

בבש"א 169458/07 ובש"א 169455/07

הנתבעים 1+2 (להלן:"המבקשים") עותרים בשתי בקשות נפרדות לסילוקה על הסף של תובענת התובע (להלן:"המשיב"), מחמת העדר היעדר עילה והעדר יריבות.

רקע כללי:

המשיב הגיש נגד המבקשים, תביעה שעניינה בהפרה של הסכם שכר טרחה, שנכרת בין המשיב למבקש 1 לשם ייצוג האחרון בעניין מימוש זכויותיו עקב תאונת עבודה שפקדה אותו.

כאשר לטענת המשיב, המבקש 2 ובניגוד למוסכם, שכנע את המבקש 1 להעביר הטיפול בעניין לידיו.

עמדת המבקשים:

המבקשים טוענים להיעדר עילה ,שכן לטענתו אין בסיום החוזה בין הצדדים בגדר הפרה, כי אם בגדר הפעלת תנאי המכללא בדבר האפשרות להביא את החוזה לסיומו בכל עת.

 המבקשים טוענים כי נוכח חוסר שביעות הרצון של המבקש מהשירות שניתן ע"י המשיב, ונוכח העובדה כי ביקש לשלם למשיב כגמולו ובלבד שהמשיב יתכבד ליתן דין וחשבון בדבר התמורה שדרש, אולם האחרון לא טרח לכבד בקשה זו במתן פירוט לחישוב שכרו.

המבקש 1 גורס כי המשיב פנה למוסד לביטוח לאומי כב"כ של המבקש 1 באמצעות הצגת יפוי כח שבוטל.

לטענת המבקש 1, המשיב ניסה לקיים את החוזה שלא בתום לב על מנת להראות מצג, לפיו זכאי הוא לכספים.

המבקש 2 טוען, כי המשיב לא טען בתביעתו כי דבר ההפרה נעשה "ביודעין ובלי צידוק מספיק", ולא פירט כל עובדה שיש בה כדי לתמוך בכך.

המבקש 2 טוען, כי המשיב מבסס עילתו על עובדה בדבר שמועה ולא על עובדה ברת-הוכחה.

המבקש 2 גורס, כי למבקש 2 אין כל נגיעה לסכסוך בין המשיב למבקש 1.

עמדת המשיב:

המשיב טוען, כי נוכח הודאת המבקשים  בזכותו של המשיב לקבל שכר טרחה, ליתר טענותיהם של המבקשים חשיבות שולית ולא מעשית, ובשלב הזה אין ספק כי פרשת התביעה מגלה עילת תביעה.

המשיב גורס, כי לטענת המבקשים, כי המשיב פעל בחוסר תום לב בשל חריגה מהרשאה בשל פנייתו למוסד לביטוח לאומי, הינן טענות חסרות שחר, שכן פנייתו למוסד לביטוח לאומי הייתה רק בשביל לקבל את תוצאות הערר .

לעניין היעדר יריבות, טוען המשיב, כי טענות אלה הינן טענות הגנה המצריכות שמיעת ראיות ודיון לגופה של התביעה ואין להכריע בה בדרך של מחיקה על הסף ו/או דחייה על הסף.

דיון

הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים שרק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך החלטית זו מבלי להדרש לסוגיות שבמחלוקת. כך למשל נפסק בבר"ע 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי , פ"ד לה(2) 811:

" נפסק כבר פעמים רבות בעניינים דומים שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".

בענייננו, טענו המבקשים כי  אין בסיום החוזה בין הצדדים בגדר הפרה, כי אם בגדר הפעלת תנאי המכללא בדבר האפשרות להביא את החוזה לסיומו בכל עת, אולם מנגד המשיב טוען כי המבקשים מודים בכך כי למשיב קיימת הזכות לקבל שכר טרחה ואף מוכנים לשלם את שכר טרחה זה.

לאור האמור לעיל , ובנסיבות העניין, אינני סבור כי תובענת המשיב כלפי המבקשים, משוללת עילה היא, שכן עצם הודאתם של המבקשים כי למשיב מגיע לקבל שכר טרחה, מצמיחה למשיב עילת תביעה ויריבות כנגד המבקשים, אולם לא ניתן לקבוע עתה, אם אכן המבקש 1, ביטל את ההסכם עם התובע כדין, או שהדבר נעשה בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת כטענת המשיב.