החלטה בתיק בשא 169010/08 - פסקדין

בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות וכן התנגדות לגופה.

טענות המבקשת

לעניין הארכת המועד כל שנטען הוא כי למעשה מבוקשת ארכה של חסד, ולגופה של התנגדות ציינה המבקשת כי השיקים נשוא התיק הם חלק מסדרה של שיקים שנתנו כבטחונות לחברה למתן הלוואות חוץ בנקאיות בשל "גשר נדלן השקעות בע"מ" (להלן: " החברה") בגין הלוואות שנטלה ממנה המבקשת והשיקים שימשו כבטחון לתשלום ההלוואות.

נטען שהשיקים נמסרו לחברה ללא ציון שם הנפרע, והובטח למבקשת על ידי החברה כי השיקים לא יועברו לצדדים שלישיים.

עוד נטען שההלוואות הוחזרו במלואן, אולם השיקים לא הושבו למבקשת.

טוענת המבקשת כי המשיב אינו אוחז כשורה, מאחר והמדובר בשיקים פגומים, בהעדר ציון שם הנפרע מה גם שלגבי שיק אחד מופיע המשיב כנפרע (יצוין שמעיון בתיק ובתצלומי השיקים המדובר בשני שיקים בהם שם המשיב נרשם בשם הנפרע בהם).

נטען שהחברה קרסה, סגרה משרדיה ולא נמצאו עקבותיה.

במסגרת הדיון בבקשות הודה ב"כ המבקשת כי המבקשת שילמה כ- 20,000 ש"ח תשלומים במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולאחר שחודשו ההליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל פנתה המבקשת ללשכה לסיוע משפטי והגשה בקשה זו.

מנגד - ביקש המשיב לדחות את הבקשות להארכת מועד ואת ההתנגדות וזאת מאחר ונטען כי למעשה טענות המבקשת משמיטות את הקרקע מתחת לרגילה - המבקשת אישרה כי שילמה תשלומים לתיק ההוצאה לפועל, והבקשה להארכת מועד אינה מפורטת.

דיון

הארכת מועד להגשת התנגדות

שאלה ראשונה שיש לדון בה האם יש מקום להאריך המועד להגשת ההתנגדות.

תצהירה של המבקשת חסר בכל הקשור לפירוט הנדרש לעניין הטעמים להארכת מועד, וכל שטוען ב"כ המבקשת הוא כי מתבקשת אורכה של חסד - אולם גם לאורכה של חסד יש לפרט את הטעמים הנדרשים, מה גם שנדרש טעם מיוחד.

כידוע, טעם מיוחד" הינו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין ואין לו שליטה על כך (ראו: ד"ר י. זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890). בתי המשפט ריככו את הדרישות לעניין "טעם מיוחד", וזאת בין היתר לאור הצורך באיזון בין  הפרוצדורה והמועדים מחד, לבין הרצון ליתן לבעל הדין את יומו מאידך ולהכריע לגוף הסכסוך ולהגיע לחקר האמת למרות מחדל או רשלנות.

אולם אין בתצהירה של המבקשת (ואף לא בבקשה עצמה) כל טענה של ממש ממנה ניתן ללמוד מהו הטעם שלא היה בשליטתה ושגרם לה שלא להגיש את ההתנגדות במועד, ולמעשה דינה של הבקשה להארכת מועד היה להדחות.

יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בהתנגדות לביצוע שטר, ובהתחשב בכך שכלל יסוד בהליך שיפוטי כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט, שאינו אלא מושג הטומן בחובו תוכן מהותי של ממש ולא טכני בלבד, סברתי שיש מקום לבחון לגופה את ההתנגדות ולבחון אם למבקשת טענות הגנה כנגד השטר, ולבדוק אם יהיה בהטלת הוצאות במסגרת הבקשה להארכת מוע, כדי לרפא את הפגם הדיוני, היינו - לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות של ממש שיהיה בהן כדי לשקף את הנזק שנגרם על-ידה, אך בה בעת יאפשר לה להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומה בבית-המשפט.

סברתי שיש לערוך את האיזון בין המטרות החברתיות והמשפטיות אותן מיועד להגשים סדר הדין, לבין הצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע תוצאות קשות שאינן מתיישבות עם חוש הצדק, ולחייב בהוצאות, ככפוף לבחינה אם למבקשת הגנה לכאורה.

ההתנגדות לביצוע שטר

כאמור, טענות המבקשת היא כי השטרות נמסרו על ידה לחברה כבטחון לפרעון ההלוואה.

נטען שהשיקים נמסרו על ידה ללא ציון שם הנפרע .

בהתאם לסעיף 11 לחוק הסדרת הלוואת חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993 (להלן: "החוק")  אם נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור, לפיכך על המשיב להוכיח כאמור.

זאת ועוד;  ולא ראיתי שצורפו למסמכי פתיחת התיק כלל המסמכים כדרישת סעיף 8 לחוק.

טענות המבקשת בלשב זה עולות כדי הגנה לכאורה, הנדרשת על ידי הפסיקה לצורך מתן רשות להתגונן.