החלטה בתיק בשא 168332/08 - פסקדין

מבוא:

בתיק זה ניתן על ידי פסק דין ביום 12.6.08, לפיו נדחתה התביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיב, ואילו התקבלה התביעה שכנגד שהגיש המשיב כנגד המבקשת. בהתאם לפסק הדין בתביעה שכנגד חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של 95,582 ש"ח, בצירוף ריבית בנקאית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

המבקשת פונה בבקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין בשל כך שהגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.

צורפה הודעת הערעור שהוגשה ביום 7.7.08 (ע"א 1917/08).

1.         טענות המבקשת

א.                  לטענת המבקשת, אין בידיה לשלם את הסכום שהושת עליה, שכן אין ברשותה נכסים נזילים כלשהם או תזרים מזומנים. תשלום הסכום שנפסק באופן מיידי, יאלצה לטענתה להשתמש בתוכניות חיסכון ארוכות טווח, דבר שיגרום לה לנזק כספי.

ב.                  לטענתה, בהתאם למפורט בהודעת הערעור, יש באמתחתא סיכויי הצלחה טובים לזכות בערעור.

2.         טענות המשיב

א.                  המדובר בפסק דין כספי וההלכה היא כי אין מעכבים ביצועו של חיוב כספי.

ב.                  על המבקשת הנטל להראות שאם תזכה בערעורה לא תוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספה, או להשיב את המצב לקדמותו. אולם במקרה זה, ממילא חשש זה אינו מתקיים באשר המשיב הינו בנק.

ג.                    תצהירה של המבקשת הינו סתמי ונעדר כל פירוט הן באשר למצבה הכלכלי והן באשר לסיכויי הערעור.

ד.                  סיכויי הערעור קלושים מאחר ופסק דינו של בית המשפט מבוסס על מהימנות גרסאות ועל הראיות שהובאו בפניו, וממילא אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות אלה של בית המשפט קמא.

3.         דיון והכרעה

א.         הכלל בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין נקבע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין                           האזרחי, התשמ"ד-1084, ולפיו הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה                            שעליה מערערים.

"העקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו, מיד עם הינתן       ההחלטה המזכה" (בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נד(4) 319,             326 מול ז'; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהודרה 6, תשס"א) 512).

ב.         בהתאם להלכה הפסוקה, המבקש עיכוב ביצוע צריך להראות בבקשתו את                         סיכויי ההצלחה בערעור וכן עליו להראות כי אם יתקבל הערעור לאחר שפסק         הדין בוצע יהיה קשה ביותר להחזיר את המצב לקדמותו.                     

                        "העילה העיקרית העלולה להניע את ביהמ"ש לעכב את הביצוע היא, שאם                        יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק-הדין, יהא זה מן הנמנע - או קשה                   מאד - להשיב את המצב לקדמותו... והוא הדין כאשר חוסר הסיכוי של המבקש                       להצליח בערעורו מתגלה מיניה וביה על פני הדברים". (י. זוסמן, סדרי הדין                       האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 666, עמ' 860, 859)..

            שני מבחנים אלה קשורים ביחס הפוך האחד אל משנהו. ככל שגדלים סיכויי הערעור כך     פוחת מאזן הנוחות ולהפך.

ד.         ביצוע פסק הדין בעניין זה משמעו תשלום כסף למשיב. ממילא ולנוכח כך               המשיב הינו בנק, לא עולה החשש שמא לא ניתן יהא להשיב המצב לקדמותו.