החלטה בתיק בשא 16813/06 - פסקדין

1.         בפניי בקשה לחייב את התובעות/המשיבות בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשים, עפ"י תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן עפ"י סעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

המבקשים טוענים כי יש לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה בשיעור משמעותי, שיהלום תביעה מורכבת ע"ס 30 מיליון ש"ח שהגישו המשיבות נגד 15 נתבעים.

המשיבות שהינן חברות בפירוק, הגישו באמצעות המפרק תביעה ע"ס 30 מיליון ש"ח נגד המבקשים/הנתבעים 1, 6, 7, 12, 13 ואח'.

טענות המבקשים (בקליפת אגוז)

2.         בכתב התביעה נטען נגד הנתבעים טענות כוללניות של "הרמת מסך". נגד המבקשים נטענו טענות על "מעשי הונאה, קיפוח, רשלנות, תרמית וכיו"ב. דא עקא שהמבקשים...  כלל אינם 'בעלי מניות' של מי מהחברות התובעות ואף אינם 'מנהלים' בחברות אלו".   אומנם בכתב התביעה נטען כי מבקש מס' 1 באמצעות החברות שבניהולו, "שלט למעשה" במשיבות, אולם טענות אלו מוכחשות והמבקשים טוענים כי הקשר ביניהם לבין המשיבות היה "על בסיס מסחרי ועסקי גרידא".     

            הם לא היו צד לדיון בהחלטת בית משפט שלפירוק לאפשר הגשת התביעה נגדם.

            סיכויי התביעה קלושים, מדובר ב"עילות תביעה בעייתיות" (הרמת מסך ההתאגדות תיעשה לעיתים רחוקות. אחת המבקשות הינה חברה ציבורית וכל פעילותה הייתה שקופה וחוקית וכיוצ"ב) לכן יש הצדקה לחייב בערובה להוצאות.

3.         המשיבות הינן חברות בפירוק המצהירות כי אין בקופתן כלל נכסים בעלי ערך או כספים. המשיבות אף עתרו וקיבלו עקב כך פטור מתשלום אגרת בית משפט (בהסכמת המדינה, המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות). לפיכך, אם התביעה תידחה, לא יהיה למבקשים  ממי להיפרע בגין הוצאות המשפט. המשיבות אינן כופרות בכך, הן שבחרו להגיש תביעה על סכומי עתק ולכן יש להורות על הבטחת תשלום ההוצאות.

4.         לטענת המבקשים, "המפרק והמדינה עשו יד אחת לקבלת פטור מאגרה, בנימוק שממילא מדינת ישראל היא הנושה העיקרית של המשיבות והיא שתפיק הנאה מפירות התביעה, אם תתקבל. ואם זה המצב- אך טבעי והגיוני שמדינת ישראל גם תישא בסיכון שהתביעה תידחה וייפסקו הוצאות לטובת המבקשים".  

                אין מקום לאפשר לנושי חברה בפירוק להסתתר מאחורי החברה. על החברה לפנות ולגייס כספים מבעלי מניותיה. המפרק לא הבהיר כלל אם פנה לנושי התובעות, שייהנו מהצלחת התביעה, כדי לברר אם ניתן להבטיח את הוצאות הנתבעים.

תשובת המפרק (בשם המשיבות)

5.         הבקשה מקוממת, נעדרת עילה בדין ודינה להידחות.

המפרק הגיש נגד המבקשים ואח' "כתב תביעה יוצא דופן בחומרתו...", בו פירט כיצד מבקש מס' 1 בסיועם הפעיל של נתבעים 2-4 "תוו והפעילו רשת תרמית והונאה, ועשו שימוש לרעה במסך התאגדותן של החברות- שלמעשה נעדרו קיום עצמאי- על מנת להונות את נושיהם ולגזול את כספיהם תוך ויסות כספים לכיסיהם ותוך כדי כך הביאו את החברות לחדלות פירעון ולחובות עתק של למעלה מ- 30 מיליוני ש"ח לנושים שונים ובראשן רשויות המדינה".

6 .        המפרק הינו בעל סמכויות מעין שיפוטיות והוא פועל בתום לב למיצוי זכויות הנושים.

סיכויי התביעה טובים, הראיה שהתביעה הוגשה עפ"י הוראת בית המשפט שלפירוק (כב' הנשיאה גילאור) בבש"א 11989/02 מחוזי חיפה. ביהמ"ש כבר אישר כי סיכויי התביעה טובים (במסגרת הדיונים בבקשה לפטור מתשלום אגרה; ערעורים על ההחלטה שפטרה מתשלום אגרה, לרבות בר"ע לביהמ"ש העליון, נדחו).

המפרק בתגובתו מבסס את טענותיו לסיכויים הטובים של התביעה, בניגוד לטענת המבקשים.

7.         "אין מחייבים תובע בכלל וחברה בהליכי פירוק בפרט בהפקדת ערובה, אלא אם עסקינן בתביעה שהינה מחוסרת יסוד על פניה".

8.         מצבן הרעוע של המשיבות נובע מהתנהגות הנתבעים. מבקש מס' 1 הוא האחראי העיקרי לחדלות פירעון החברות המשיבות.

9.         השתת ערובה להוצאות על החברות כאשר קופת המפרק ריקה, משמעה " גזר דין מוות על המשך ניהולה של התביעה".