החלטה בתיק בשא 167189/06 - פסקדין

1. המבקשת הגישה תביעה כספית בסך 500,000 ש"ח כנגד המשיב  1 בעילה נזיקית, חוזית ועשיית עושר ולא במשפט. המבקשת הינה חברה לבנין. המשיב מחזיק 25% ממניות המבקשת, אשתו גב' עירה שקופף מחזיקה 25% מהמניות וחברת תמרת חברה לאחזקות והשקעות בע"מ מחזיקה 50% ממניות המבקשת, חברה זו הינה בבעלות מר עדני מנחם ומשפחתו.

2. המבקשת בנתה בנין בנתניה. אחת הדירות נמכרה לה"ה בלה ומיכל יקובצ'ק (להלן "הקונים") באותה עת היה המשיב 1 מנהל המבקשת. הקונים שילמו שני תשלומים וניתנו להם חשבוניות. לטענת המבקשת לא הפקיד המשיב את התשלומים בחשבון של המבקשת, אלא הוא ביקש שהשקים ימשכו ע"ש חברות אחרות שבבעלותו הישירה או העקיפה. מתוך  התשלומים ששילמו הקונים הועברו שני שקים לחברות של המשיב 1. האחד בסך של 70,000 ש"ח והשני בסך של 63,000 ש"ח. כמו כן לא הופקד בחשבון המבקשת סכום במזומן של 87,160 ש"ח ועוד 88,700 ש"ח בסה"כ 308,860 ש"ח.

3. המבקשת קיבלה לווי פיננסי מאת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן "הבנק") והיתה אמורה להפקיד כל סכום שמתקבל בגין מכירת הדירות לחשבון המבקשת שנוהל על ידי הבנק.

4. לנוכח האמור, החליט הבנק כי מדובר בגניבה וגרם להליך של כינוס נכסים כנגד המבקשת. אף הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

5.  המבקשת תובעת מאת המשיב 1 את הסכומים כדלקמן:

א.      בגין קבלת תשלומי הקונים, סך של 308,860 ש"ח.

ב.      בגין הוצאות עקב הפרת הסכם הלווי, סך של 20,000 $.

ג.        בגין פגיעה בשמה הטוב סך של 500,000 ש"ח.

לנוכח האמור מנועים בעלי המניות של המבקשת לקבל ליווי בנקאי גם בפרוייקטים אחרים.

6. אי הפקדת כספי הקונים, הותירה את חשבון הבנק של המבקשת, ביתרת חובה בחריגה ובגין כך שולמה ריבית בסכום של כ - 140,000 ש"ח במשך 3 שנים.

המבקשת מעמידה את תביעתה, בשל שיקולי אגרה, ע"ס של 500,000 ש"ח בלבד.

7. המשיב הגיש תביעה שכנגד בסכום של 463,695 ש"ח. תביעתו מתבססת על הלוואות  בעלים  ודמי ניהול  שלא שולמו לו.

8. בבקשה הראשונה למתן צו עיקול זמני (בש"א 162463/06) ביקשה המבקשת להטיל עיקול זמני על חלק בנכס הידוע כחלקה 159 בגוש 8233 (להלן "הבית") הרשום בבעלות המשיבים 2-3 שהם שקוף יצחק מיכל ושקוף אסתר מלכה שהם אחיו וגיסתו של המשיב 1, למרות שהמשיב 1 בנה אותו ומתגורר בו עם משפחתו מאז 1999.

9. לטענת המבקשת פרסם המשיב מודעה למכירת הבית ומשיימכר לא ניתן יהיה לגבות את החוב ויש חשש סביר וממשי להכבדה  בגביית החוב.

10. בקשה ראשונה למתן צו עיקול זמני נדחתה על ידי. ציינתי בהחלטה כי לא ברור מי תובע בשם המבקשת. המשיב מופיע בתדפיסי רשם החברות כמנהל המבקשת. כמו כן התביעה הוגשה כנגד המשיב בלבד ובבקשה להטלת עיקול צורפו שני משיבים נוספים (אחיו וגיסתו של המשיב 1) שגרים בארה"ב.

המבקשת הגישה ערעור על החלטתי זו ראה בש"א 163723/06 שהתקבל. פסק הדין ניתן על ידי כב' השופט מ. סובל בתאריך 5/6/06 הקובע, כי הבית נבנה על ידי המשיב אשר מתגורר בו מאז 1999, למרות שהוא רשום ע"ש אחיו וגיסתו. עוד נקבע כי עילת התביעה מפורטת על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, אשר אם תתבררנה כנכונות הן מהוות אף עבירה פלילית.

11. בית המשפט קבע כי למרות שהבית רשום על שם משיבים 2 ו-3 הרי שהוא למעשה שייך למשיב 1. בית המשפט קיבל את הערעור והורה על הטלת עיקול ברישום על הבית.

12. טענות המשיב 1 וכן המשיבים 2 ו-3 הגישו בקשה לביטול עיקול לטענתם בסיס התביעה הינו רצונו של מר מנחם עדני ובנו עדי להשתלט על המבקשת בנזיד עדשים. כמו כן, רצונו להשתלט על חברת אושנס אחזקות בע"מ שבבעלות משותפת של הצדדים.

13. לטענת המשיב 1 - המשיבים 2 ו-3 הינם תושבי חוץ שלא צורפו לתביעה בעוד שניתן הסעד כנגד רכושם.