החלטה בתיק בשא 166930/08

1.        בפניי שתי בקשות לביטול פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, בהעדר הגנה.

2.         הבקשה האחת לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה (בש"א 166930/08), הוגשה ביום 23.6.08 על ידי המבקשים 1 - 3 שהם הנתבעים 1,2,3 בתובענה העיקרית בהתאמה.  (להלן: " הבקשה הראשונה")

3.         הבקשה השנייה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה (בש"א 167476/08), הוגשה ביום 29.6.08 על-ידי המבקשת 1 - יד החמישה שירותי כח אדם זמניים בע"מ (להלן: "יד החמישה"), היא הנתבעת 4 ועל ידי המבקש 2 - מר הבי דוד, הוא הנתבע 5 המשמש כמנהל בנתבעת 4 (להלן: " הבקשה השנייה").

(המבקשים בשתי הבקשות ייקראו להלן: " המבקשים").

4.         רקע עובדתי

ביום 10.4.2007, הגיש התובע (להלן: " המשיב") לבית משפט זה כתב תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כאשר נפגע בתאונת עבודה ביום 4.4.2000, באתר העבודה של הנתבעת 1, אשר באותה עת העסיקה את המשיב, שהינו אזרח טורקיה, כעובד זר עם אישורים כדין. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1  - מבצעת עבודות הבניה, מנהליה ונגד יד החמישה - שנתנה שירותי כח אדם למבצעת הבניה, ומנהלה.

משלא הוגשו על ידי המבקשים כתבי הגנה במועד, ואף לא הוגשה על ידם בקשה כלשהי להארכת המועד להגשת כתבי ההגנה, הגיש המשיב בקשות למתן פסקי דין, במעמד צד אחד.

ביום 2.3.2008 הוגש על-ידי  המשיב תצהיר לאימות התביעה. בפסיקתות שנחתמו על ידי חויבו המבקשים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי לתובע כמפורט להלן:

א.      סך של 510,200 ש"ח בגין הפסד השתכרות לעבר;

ב.      סך של 1,000,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות לעתיד;

ג.        סך של 200,000 ש"ח בגין כאב, סבל ונזק בלתי ממוני;

ד.      סך של 10,000 ש"ח בגין הוצאות נלוות.

בנוסף חויבה 'יד החמישה' בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח וכן שכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

עוד נקבע על ידי, כי יש לנכות את תקבולי המל"ל שהמשיב קיבל ו/או זכאי היה לקבל בגין התאונה, מן הסכומים שנפסקו לזכותו בפסק הדין.

5.         טענות הצדדים

לטענת המבקשים, יש לבטל את פסקי הדין שניתנו בהעדר הגנה במעמד צד אחד; מן הטעם כי כשלו בהגשת כתב הגנה מחמת טעות שנעשתה בתום לב ולא מתוך זלזול, חלילה, בבית המשפט או בתובע, וכן כי לטענתם יש להם עילות הגנה טובות, והכול כמפורט להלן:

הסיבה לאי הגשת כתבי הגנה:

המבקשים 1-3 טוענים כי כאשר התקבל במשרדי המבקשת 1, כתב התביעה הם דאגו להעבירו לטיפולה המיידי של חברת הביטוח כלל. לטענתם, סברו לתומם כי התביעה הינה בטיפולה המסור של חברת הביטוח.

ואמנם, הם מאשרים את העובדה כי חברת הביטוח שלחה למשרדם הודעה כי אינה מתכוונת לטפל בתביעה וכי עליהם לטפל בתביעה בעצמם, אך למרבה הצער מכתב זה תויק על-ידי מזכירתם ללא טיפול, כל זאת בתום לב ולא מחמת זלזול מצידם.

תשובת המשיב בעניין זה הייתה, כי הטענה בדבר "התקלה המשרדית" הינה טענה כללית וסתמית, והתצהירים שצורפו על-ידי המבקשים אינם מבססים את טענותיהם.

עוד טען המשיב כי המבקשים קיבלו מכתב מחברת הביטוח, המדבר בעד עצמו ולו בשל האזהרה שכלולה בו: "לא יוגש כתב הגנה עד למועד זה - עלול התובע לבקש כי יינתן נגדכם פסק דין". לטענתו, לא מדובר בטעות או תקלה טכנית, כפי שהצהירו המבקשים אלא בבדיה  שהומצאה, לצורך בקשתם נשוא החלטה זו. על-כן הוסיף וביקש המשיב לחקור את המצהירים על תצהיריהם בנושא זה.