החלטה בתיק בשא 166767/04

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 75,000 ש"ח מיום 1/4/02 אשר הוגש על ידי המבקשים כנגד המשיב.

המבקש 1 הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות ובו נטען כדלקמן:

1. ביום 30/9/94 חתם המבקש יחד עם אשתו על הסכם הלוואה עם סם לאונרד שעניינו הלוואת כספים לבניית בית, כאשר כוונת הצדדים היתה למכור למשיב את המגרש המצוי ברח' תרשיש 9 בשוהם.
2. פירעון ההלוואה וכל ההתחייבויות הכספיות של המבקש ואשתו היה באמצעות העברת הזכויות בבית על שם המשיב.
3. בסעיף 7 בהסכם התחייב המבקש לשאת בכל היטל, מס ותשלומי חובה אחרים שיחולו עליו או על המשיב.
4. אולם צוין בהסכם כי המבקש יהא רשאי לפרוע את כל התחייבויותיו באמצעות העברת כל זכויותיו בבית לטובת המשיב.
5. למרות התחייבותו של המשיב להשלים את בניית הבית תוך 24 חודשים, הבניה הסתיימה כעבור 4 שנים.
6. עם סיום הבניה פנה אליו עו"ד הנגבי אשר דרש העברת הזכויות על שם המשיב וכן תשלום כל תשלומי המיסים הכרוכים בכך, והמבקש השיב כי על פי ההסכם על המשיב לשאת בתשלומי מיסים. 
7. משסירב המבקש לשלם מיסים, פנה המשיב ישירות לרשויות המס ודיווח על העסקה, והודיעו לו כי בהעדר ביצוע התשלום יתבעו אותו ויעקלו את ביתו, ועל כן הוא הסכים לשלם מס שבח כעולה בהסכם מיום 22/8/99 וכן חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת המשיב באותו מעמד. 
8. הוטל עיקול על ביתו ובלית ברירה שילם את מס הרכוש אשר הוטל על ביתו.
9. הוא קיבל שומה בסך 58,569 ש"ח והוא הגיש השגה והסכום הופחת ב- 50% מהקנסות, לסך של 43,000 ש"ח, אולם בשל מצבו הכלכלי לא יכול היה לשלם סכום זה.
10. לאור זאת הגיעו הצדדים להסדר לפיו המשיב ישלם את סכום המס, והמבקש ישלם לו את הסכום ב- 10 תשלומים החל מיום 14/4/00.
11. הוסכם כי התשלומים הנ"ל ישולמו עד ליום 1/4/02 בתוספת ריבית בשיעור של פריים +1.5%, ובמידה והסכום המלא לא יפרע, החוב ישא ריבית בשיעור ריבית חריגה המקובל בבל"ל.
12. בהתאם להסכם המבקש התחייב לשלם 400 ש"ח לחודש למשך 24 חודשים שיקוזזו מהחוב הנ"ל כאשר הוא העמיד לטובת המשיב מספר בטחונות לרבות שטר החוב הנ"ל.
13. ההתקשרויות בהסכמים מיום 22/8/99 ו- 11/5/00 היו בהמשך להטעיות של המשיב ושל ב"כ, עו"ד עודד הנגבי, בכך שנאמר לו כי לא ניתן לאכוף את הסכם הלוואה, ואלמלא זאת לא היה חותם על ההסכמים כאשר ניתן היה לאכוף את ההסכם.
14. לאור זאת יש לקבל את ההתנגדות ולמען הזהירות נטען כי החוב הינו נמוך מסכום החוב, 46,977.41 ש"ח כאשר יחד עם ריבית והפרשי הצמדה מגיע לסך של 51,320.40 ש"ח. מהסכום הנ"ל יש להוריד את התשלומים אשר שולמו בפועל קרי סך של 11,607 ש"ח ובסה"כ 39,713.40 ש"ח.

המבקש 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי עו"ד אלטלף אכן היה עוה"ד אשר ייצג אותו, עו"ד שהיה בקשרים עסקיים עם משרד עו"ד הנגבי, דברים שהתברר לו בדיעבד. המבקש אף אישר כי עו"ד אלטלף ייצג אותו עובר לחתימות ההסכמים מיום 22/8/99 ומיום 11/5/00. עוד עלה מהחקירה כי בעקבות פרסום מודעה בעיתון למכירת מגרש בשוהם נוצר קשר עם המשיב. בנוסף לאמור לעיל עלה מהחקירה כי המבקש לא ידע לשלול האם הערות לתיקונים אשר הוצגו במהלך החקירה בקשר להסכם היו של עו"ד אלטלף. המבקש נשאל בנוסף, במהלך החקירה, מדוע לא ציין בתצהירו כי היה לו ייצוג משפטי והוא השיב כי "יכול להיות שהדבר נעשה בעקבות ייעוץ משפטי". לבסוף המבקש אישר כי השיקים אשר נמסרו על חשבון ההסכם בגובה 400 ש"ח החלו לחזור לו, וכן אישר כי לא הגיש תלונה למשטרה כנגד עו"ד אלטלף.

לבקשת ב"כ המשיב הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

ב"כ המבקשים הגישה את סיכומיה תוך שהיא חוזרת על טענות המבקש הנ"ל וכן הדגישה כי המבקש רשאי היה להגיש תצהיר בשם המבקשים, ועל כן אין לדחות את כתב ההתנגדות על הסף כנגד המבקשים 2-4. כמו כן, הדגישה ב"כ המבקשים בסיכומיה כי מדובר בהטעיה, וגירסת המבקש לא נסתרה ועל כן יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.