החלטה בתיק בשא 166256/06 - פסקדין

1.         זו בקשה לעיון חוזר.   בפני התגובה והתשובה לה.

            ביום 14.11.05 הגיש המבקש בקשה לגילוי ועיון ספציפי במסמכים, לרבות לעניין המסמכים 9 (י"ט) ו-9 (כ"ה) בבקשה. המשיב הגיש את תגובתו והמבקש את תשובתו לתגובה. בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לגילוי ועיון ביחס למסמכים 9 (י"ט) ו-9 (כ"ה) לאור נימוקי המשיב בסעיפים 8 ו-9 לתגובה בבקשה.

2.         בבקשתו זו עותר המבקש לעיון חוזר בהחלטה תוך שהוא מעלה טעמים נוספים בגינם יש להעתר לבקשתו.

3.         לכך מתנגד המשיב מן הטעם שאין זו החלטה המצריכה הבהרה או עיון מחדש וכי יואיל המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, ומשלא עשה כן תוך המועד הנקוב בתקנות, אין להזקק לנסיונו לפנות לאותה ערכאה שקיבלה את ההחלטה על דרך של בקשה לעיון חוזר.

4.         החלטת בית המשפט בבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמך ספציפי היא ללא כל ספק - החלטת ביניים.

5.         הלכה פסוקה היא כי החלטת ביניים - איננה יוצרת מעשה בי - דין ולפיכך, הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה - רשאית לשוב ולדון בה, ואף לשנותה. ראה ע.א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פד"י כ"ח (2) 228.

6.         נסיבות חדשות - אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחת פתח לשינוייה על ידי הערכאה שנתנה אותה.

            (ראה י.זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש.לוין עורך, 1995 בע"מ 774).

7.         אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה. אם כי הדבר ייעשה במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתנה על ידי החלטה מוטעית:  ובלבד שבית המשפט ישתכנע כי הבקשה לא באה מתוך שימוש לרעה בהליכי המשפט.

            וראה ע.א. 37/68 גינזי נ' מאיר פד"י כ"ב (ו) 525 ע.א 9396/00 קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים נ' זנזי, פד"י נ"ה (3) 537. ע.א 3604/02 אילן אוקו נגד יחיאל שמי פד"י נ"ו (4) 505.

8.         עיינתי בטענות הצדדים בבקשה לעיון חוזר, וראיתי במקרה נדיר זה - להעתר לבקשה, ואלו טעמי.

9.         התביעה בתיק העיקרי עניינה תביעה לשכ"ט המגיע למבקש לטענתו בעבור שירותים משפטיים שהעניק לנתבע.

            לגירסת המשיב, בהתאם להוראות שכר הטרחה עליו חתם הנתבע - נקבע כי התובע - המבקש יקבל 20 אחוז מכל סכום שייגבה בגין החזרי מס הכנסה והחזרים מהמל"ל בלבד. המשיב הגיש תביעה שכנגד בגין רשלנות מקצועית.

10.       המבקש לעומתו טוען כי הסכם שכ"ט לפיו שכר המשיב את שירותי המבקש לצורך ייצוגו בהליכים לקבלת נכות צמיתה בשיעור 100 אחוז מהמל"ל לקבלת ההטבות הנלוות לכך. טוען המבקש כי על פי הסכם שכר הטרחה - שיעור שכר הטרחה הוא נגזרת בין ההטבות השונות ועל כך המחלוקת.

11.       בבקשה המקורית לגילוי ועיון במסמכים, עתר המבקש לגילוי ועיון:

* במסמכי (י"ט)  -   פירוט סך ההכנסות של המשיב לשנים 1999 - 2001.

            * מסמך כ"ה  -   בבקשת המשיב לנציבות מס הכנסה להחזרי מס עבור השנים 2001, 2000, 1999.

12.       בהחלטה המקורית אימצתי את עמדת המשיב לפיה המסמכים (י"ט) ו-(כ"ה) לסעיף 9 לבקשה המקורית לא רלוונטים הואיל והם מתייחסים לתקופה שלפני שלאחר שהוכרה נכות המשיב והמבקש לא ייצג אותו עדיין.

13.       בבקשתו הנוכחית לעיון מחדש, הסב המבקש את תשומת לב להוראת חוק ספציפית בענייננו - אשר לה לא הייתי ערה בעת מתן החלטתי - סעיף 160 לפקודת מס ההכנסה אשר על פי הוראתה, ההכרה בזכויותיו של המשיב עקב הנכות הצמיתה, חלה רטארואקטיבית 3 שנים אחורה, מיום דו"ח מס הכנסה האחרון מכוח היותו עצמאי והיא משתרעת גם לגבי השנים 1999-2001.