החלטה בתיק בשא 166046/05 - פסקדין

התנגדות לביצוע שטר.

כללי

המשיב הגיש לביצוע שני שיקים:

שיק ע"ס 30,000 ש"ח ז.פ. 15/4/03 ושיק ע"ס 20,000 ז.פ. 15/4/03 (להלן: "השיקים"). השיקים בחתימת המבקש. הנפרעת היא: "אדמה א.ע" (להלן: "אדמה"). הנפרעת הסבה את השיקים למשיב, האוחז בהם. השיקים חוללו בשל מתן הוראת ביטול.

עיון בשיקים מעלה כי בוצעו בהם שני שינויים:

הוספת המילה "לפקודת" ומחיקת הכיתוב "למוטב בלבד". בצד כל אחד מהשינויים מופיעה חתימה.

טענות המבקש

לטענת המבקש, השותפות, אשר לה ניתנו השיקים, קרסה ולא ביצעה את התחייבויותיה כלפי המבקש.

השיקים אינם תקינים על פניהם שכן בוצעו בהם שינויים, וזאת ללא הסכמת המבקש.

השיקים אינם סחירים שכן נרשם בהם: "שלמו ל..." ולא "לפקודת" וכן נרשם עליהם הכיתוב: "למוטב בלבד".

המסגרת המשפטית

ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.

דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים  פד"י מה (3) 585).

העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך ביהמ"ש על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו ביהמ"ש וקבעו כי  טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהודה שישית, עמ' 92 והאסמכתאות שם).

דיון ומסקנות

המשוכה הראשונית הניצבת בפני המבקש היא ביסוס הגנתו כנגד הצד הקרוב לעסקת היסוד, דהיינו כנגד הנפרעת- אדמה.

את התשתית העובדתית יש לבחון על פי תצהירו של המבקש תוך התייחסות לחקירתו הנגדית. מאחר שהמבקש לא נחקר ביחס לעסקת היסוד יש לבחון את התצהיר כמות שהוא. ראוי לציין, כי זכותה של ב"כ המשיב להימנע מחקירת המבקש וזאת על מנת שלא לאפשר לו להשלים מה שהחסיר בתצהירו. כך שהימנעות ב"כ המשיב מלחקור את המבקש, אינה עומדת לחובתה ואין בכך כדי להוסיף לתצהיר מה שאין בו.

עיון בתצהיר מעלה כי טענתו של המבקש ביחס לעסקת היסוד מתמצית בסעיף 5:

"דא עקא, ולאחר מתן השטרות, קרסה השותפות ולא בצעה את התחייבויותיה כלפי המבקש".

זאת ותו לא. המבקש אינו מוסר ולו פרטים מינימאליים אשר יש בהם כדי ללמד על עסקת היסוד ועל כישלונה הנטען. המבקש אינו נוקב בשם של מי שאיתו התקשר בעסקה, אינו מוסר מה הייתה מהות העסקה, טיבה או היקפה, מה היה אמור לקבל מהנפרעת או עבור מה נמסרו השיקים. המבקש גם אינו מציין מועדים, לא את מועד ביצוע העסקה, לא את מועדי ההתחייבות ולא את מועד מסירת השיקים.

ודוק, אין מחובתו של המבקש לצרף ראיות לתמיכה בגרסתו, אלא שעליו לפרט את הטענות העובדתיות, וכך לא עשה.