החלטה בתיק בשא 165987/06 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 5/9/6 במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע  3 שיקים, שיק מס' 5273 ע"ס 4,000 ש"ח מיום 10/7/03, שיק מס' 5275 ע"ס 4,000 ש"ח מיום 10/9/03 ושיק מס' 5276 ע"ס 4,000 ש"ח מיום 20/9/03.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשותיו ובו הצהיר, בין השאר, כי  "לא הומצא אזהרה בתיק כדין"  וכי נודע לו אודות התיק לראשונה בעת שביקר במשרד ב"כ המשיבה בקשר לחוב אחר. לגופו של ענין המבקש הצהיר כי לא קיבל כל תמורה מהמשיבה וכי המשיבה יודעת בעצמה כי לא ספקה דבר למבקש. לענין זה נטען כי השיקים "היו צריכים להתקבל על ידי חברה אחרת, אך בדרך לא ברורה לי, הגיעו לידיים של המשיבה בטעות, ונמסרו לה ככל הנראה על ידי אחד מעובדי המשרד של חברת "עמק חפר", אך במקום שיקים של חברת "עמק חפר", משיבה קבלה שקים שלי, ובמקום להחזיר לי אותם, ולקבל שיקים של "עמק חפר", העדיפה להחזיק אותם לשים בכותרת של כל שיק את שמה בניגוד לרצוני וידיעתי."

בהתייחס לנסיבות העברת השיקים לידי חברת עמק חפר הוצהר כי היה "יועץ" של אותה חברה ומשרדו היה סמוך למשרד החברה וזאת הסיבה  שבטעות נמסרו השיקים למשיבה. 

המבקש צירף מסמכים לתצהירו הנ"ל וביניהם חשבוניות של המשיבה לחברת עמק חפר בסך 2,266 ש"ח ו- 23,187 ש"ח. כמו כן צורף מכתב "התראה" אשר נשלח על ידי המבקש למשיבה ובא כוחה.

בתחילת הדיון הוגש אישור מסירה של האזהרה וכן תצהיר של פקיד המסירה ממנו עולה כי לאחר 3 ביקורים בכתובתו של המבקש בוצעה מסירה בדרך של הדבקה. התצהיר הנ"ל נמסר בפועל על ידי ב"כ המבקש אשר צולם  מתוך תיק ההוצאה לפועל.

המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה התברר כי המנהל והבעלים של חברת עמק חפר הינו חמו. אין חולק כי חברת עמק חפר קבלה את הסחורה המדוברת כאשר דובר בעסקה בשווי סך של כ- 60,000 ש"ח.

בהתייחס לסכומי השיקים המבקש העיד כי היתה עיסקה נפרדת עם 5 נגרים בשווי 15,000 ש"ח, כאשר 3,000 ש"ח שולמו במזומן ושלושת השיקים נשוא הדיון היו אמורים לכסות את יתרת התשלומים. עוד עלה בהקשר זה כי המבקש לא שילם את החוב ל-5 נגרים וכי נפתח תיק הוצל"פ כנגדו ובעקבות זאת שילם להם במזומן. עלה מן החקירה כי המבקש למעשה דיבר עם כל הספקים דוברי עברית עבור החברה.

לענין מסירת השיקים נטען בנוסף כי כל השיקים היו על גבי אותו שולחן והתערבבו כאשר הוא אינו יודע מי נתן את השיקים למשיבה. המבקש העיד כי הוא אינו זוכר מתי הוא כתב את השיקים בפועל. לענין הסכום עלה כי מתוך סכום החשבונית בסך 12,712.50 ש"ח 712.50 ש"ח שולמו במזומן למוביל של 5 נגרים.

במהלך החקירה החוזרת המבקש העיד כי הוא בטוח שאין כל חוב לעמק חפר וזאת בניגוד לעדותו במהלך החקירה הנגדית לפיה אינו יודע האם נותר חוב. במהלך החקירה החוזרת המבקש התייחס שוב לערבוביה של השיקים - "הייתה חבילת שיקים שהיו ביחד, גם של עמק חפר וגם שיקים שלי, ונאמר לעובדים שכשיבואו מהרהיטים  - שייתנו את השיקים.הם כנראה מסרו לגבאי במקום למחישה נגרים. בא משהו, אמר שהוא מרהיטים ונתנו לו את השיקים".

ב"כ המשיבה טען בתום החקירות כי מדובר בגירסה מופרכת כאשר נשמעו במהלך החקירה 3 גירסאות שונות. עוד נטען כי המבקש עבד בחברה, מסר שיקים אישיים וכעת מכחיש זאת. כמו כן נטען כי בפני בית המשפט הגנת בדים ושאין מקום ליתן רשות להתגונן במקרה דנן.

ב"כ המבקש חזר על טענות המבקש כפי שבאו לידי ביטוי בתצהירו ובחקירה ונטען כי גירסתו כלל לא נסתרה. ב"כ המבקש הדגיש כי המבקש לא קיבל כל תמורה בגין השיקים. ב"כ המבקש הפנה בסיכומיו למכתב ג' 1 אשר צורף לתצהירו של המבקש הנ"ל ועל כך שצוין שם כי דובר בשיקים אשר נמסרו ל-5 נגרים.

ב"כ המשיב השיב לדברי ב"כ המבקש וטען כי יש לדחות את הבקשה תחליה מאחר ובוצעה מסירה של האזהרה ובמקרה זה היה על המבקש לסתור את תצהירו של פקיד המסירה מטעם המשיבה. בהתייחס לנספח ג' 1 נטען כי בסיכומי המבקש נטען שאין כל חוב, ואילו באותו מכתב נטען שנשאר חוב כאשר מדובר בחברה אשר באותה עת בשלבי פירוק. בנוסף נטען כי המבקש בהיותו "יועץ" בחברה יכול היה להציג מסמכים טובים יותר. לענין החשבונית של 5 נגרים נטען כי גם גם בקשר לכך מדובר בטענה מופרכת וללא כל בסיס שכן לא יעלה על הדעת כי תונפק חשבונית בסכום לא עגול כאשר המבקש טען כי מסר 712.50 ש"ח במזומן למוביל.

דיון

לגופו של ענין המבקש כבש את גירסתו ולא פירט טענות רבות אשר הועלו לראשונה במהלך החקירה הנגדית.

המבקש לא חשף כי חברת עמק חפר חברה בבעלות משפחתו, חמו. המבקש לא תיאר בתצהירו כנדרש כיצד השיקים הגיעו בפועל לידי חברת עמק חפר כאשר בפני בית המשפט נכון להיום עדותו של המבקש לפיה הוא אינו יודע דבר על כך.

מהחקירה עולה כי שיקים של המבקש הונחו יחד עם שיקים של החברה כאשר מיקום משרדו של המבקש "סמוך" למשרד החברה. המבקש היה יועצה של החברה ונהג לדבר עם כל הספקים אשר ספקו סחורה לחברה ושדברו עברית.

המבקש לא מסוגל לומר מי מסר את השיקים לידי המשיבה בפועל. המבקש נשאל שאלות שונות בנוגע לשיקים וניתן להבחין בפרוטוקול כי המבקש בחר לשנות את הנושא ולשאול שאלות במקום להשיב לשאלות ב"כ המשיבה.

מעדותו של המבקש עולה לכל הפחות כי המבקש התרשל באופן שבו טיפל בשיקים כאשר על פני הדברים לכל הפחות נראה כי מי שקיבל את השיקים מטעם המשיבה מידי אותו פלוני שמסר אותם בחברת עמק חפר, כנגד סחורה שסופקה קיבל אותם בתום לב כאשר יכול היה לסבור כי מדובר בשיקים טובים אשר נמסרו בהרשאת המבקש. מצב שבו נמסרו השיקים אף אם יוכח בטעות לנוכח רשלנותו של המבקש מקנה למשיבה, לכל הפחות הזכות לגבות חלק ניכר מסכומי השיקים אם לא כל הסכום, שכן לא ניתן כיום לגבות כספים עבור הסחורה שסופקה לנוכח היות החברה חברה בפירוק.

למבקש אם כן, סתירות רבות בעדותו ביחס לאמור בתצהירו והנספחים אשר צורפו לאותו תצהיר.