החלטה בתיק בשא 165975/08

בפני בקשה מטעם התובעת, למינוי מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

1.         רקע עובדתי

            א.         כנטען בכתב התביעה נפגעה התובעת (להלן: "המבקשת") ביום 25.12.06, בתאונת דרכים כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

            ב.         לכתב התביעה צרפה המבקשת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. בהחלטתי מיום 20.3.08, הוריתי על מינויו של ד"ר רמי דוד, כמומחה  רפואי בתחום האורתופדיה וקבעתי כי הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה תדון לכשיצורף תיק הטיפולים של התובעת.

                        ד"ר דוד התבקש לחוות דעתו גם בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הנוירולוגיה.

            ג.          בחוות דעתו קבע ד"ר דוד כי למבקשת לא נותרה כל נכות רפואית בתחום האורתופדיה, אך המליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה לאור תלונותיה על כאבי ראש, הפרעה בזכרון ונטיה לנפילה בעת סיבוב מהיר של הראש.

2.         טענות הצדדים

            א.         לבקשתה, צרפה המבקשת תיקה הרפואי אצל ד"ר גרשוני ויקטור, רופא משפחה, לפיו התלונות על כאבי ראש, חוסר שיווי משקל, סחרחורות, איטיות, חוסר ריכוז, התקפי פחד, מתח, דיכאון וחולשה, חוזרות על עצמן ואת תיקה הרפואי אצל ד"ר קוסוב ניקולאי, מומחה בפסיכיאטריה אשר טיפל בה בעקבות תלונותיה בדבר חרדה וקשיים לאחר התאונה נשוא התביעה ואף המליץ על טפול תרופתי.

                        לאור התיעוד הרפואי ונוכח המלצתו של ד"ר דוד, למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, סבורה המבקשת כי יש מקום למינוי מומחים רפואיים כמבוקש.

            ב.         המשיבים מתנגדים לבקשה.

                        1)         לטענתם, ד"ר רמי דוד קבע כי למבקשת לא נותרה כל נכות בתחום האורתופדיה והמלצתו בדבר מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, אינה נסמכת על בדיקת עזר או בדיקה קלינית, אלא על תלונותיה בלבד.

                                    לטענת המשיבים, המלצת המומחה אשר נשענת על תלונות סובייקטיביות ובלא כל ממצאים רפואיים, אין בה כדי לשמש כלי עזר לבית המשפט ממילא אין ביהמ"ש מחוייב לקבלה.

                        2)         אשר לתיעוד הרפואי שצורף לבקשה, טוענים המשיבים כי אין בו די כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

                                    בתחום הנוירולוגיה, טוענים המשיבים כי תלונותיה של המבקשת בדבר סחרחורות והקאות, הן תלונות מהן היא סובלת מזה כ- 13 שנים. זאת ועוד, לטענתם, מדובר בתלונות ללא ממצאים קליניים או הדמייתיים.

                                    לטענת המשיבים מדובר בשלושה ביקורים בלבד אצל רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה. יתר על כן, בביקור מיום 22.2.07, ציינה כי בשנת 1979, סבלה מהתקפי חרדה, פחד ודפיקות לב חזקות, לאחר לידה.

3.         דיון והכרעה

            א.         כאמור בברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח' , פד"י מד (ד) 216, משהדרך היחידה להוכחת עניין שברפואה על פי חוק הפיצויים היא באמצעות מינוי מומחה רפואי, יש למנות מומחה כל אימת שקיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. וכאשר הדברים אינם ברורים ייזהר ביהמ"ש לבל תקופחנה זכויות הנפגע.

            ב.          הגישה לעניין מינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפלת"ד מקלה עם המבקשים שכן על פי החוק אין לנפגע אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי (ראה: רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד (2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ  פ"ד נב (5) 136 (1998); רע"א 9477/04 אריה חב' לביטוח בע"מ נ' עבאדין

            ג.          לעניין מומחה בתחום הנפשי, הרי שגם אם הבקשה גבולית ייעתר בית המשפט לבקשה בשל המימד הסובייקטיבי המאפיין תחום זה (ראה: רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ).